הולכת לאבוד

ככל שהסערה מתגברת בפנים, בחוץ אני מצטמקת לכדי נקודה. שקטה מאוד וחסרת אנרגיות מרגישה איך כולי נכנעת לכח הכבידה ונשמטת. בלילות אני מתעוררת מהגוש שתקוע לי בסרעפת כדי להקיא את עצמי. טקסי הפגיעה מתקיימים רובוטית לגמרי תוך הקפדה על תנאים נאותים. הנה אני משתגעת ואני מודעת לכך.

היי שירה תרחמי עלייך, תגלי חמלה כלפייך. מתפללת לאלוהים שתצליחי להילחם בכוחות הרוע. בינתיים אני כאן להחזיק לך את היד וללטף את פניך היפות. הילה

מכירה מעצמי את הקושי את הרצון שמישהו יבוא ויתקן כי הנה אמרתי ..יקרה זה בידיים שלך ורק שלך בבקשה טפלי בעצמך ,גם אם זה אומר שוב לאשפז את עצמך אל תוותרי עלייך ועל שפיותך..השיגעון אולי נראה המקום הכי קל ונוח לנוח אבל הוא לא, אני אתך שולחת יד וחיבוק בתקווה שקצת יעזור