ביתי לא מבצרי יותר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מנסה לכתוב מבלי להיחשף יותר מידי .תקופה לא פשוטה שכנראה הולכת להיות מציאות חיי בזמן הקרוב. מצד אחד דברים טובים הבת שלי מסיימת תיכון הבן סיים צבא לפני כמה שבועות , הטיפול החדש מתייצב ונעשים תהליכים . במקום שאני יהיה במקום טוב של שמחה , אני במצב של בועה ... יש לי עסק עם עבריינים, האופי הקרבני שלי מוכן לוותר על הכל ורק לנשום יודעת ומבינה שזאת לא הדרך . הדרך השנייה להגיב באלימות זה ממש לא אני וגם לא יעילה כי היא נוגדת את החוק אז אני הולכת בדרך החוק והוא יבש ומדויק ...מוצאת את עצמי מבלה בבתי משפט ותחנת משטרה יותר ממה שהייתי כל חיי...ובפנים גהנום חיה בפחד מתמיד , לא נעים לי להיות בבית שלי , זה גורם לפיצול ולחרדה מטורפים . משדרת כלפי חוץ עסקים כרגיל והגוף משלם את המחיר הגעתי למצב שלא יכולה ללכת יותר מכמה צעדים מהכאב ..יודעת שחייבת להירגע , לנשום ולסמוך על אחרים וזה כל כך קשה לי ..תודה שאתם כאן איתי .
הי אביב, כשמתחילים להרגיש שניתן לסמוך ולהיעזר - ולא תמיד זה קל - זה נהיה פשוט יותר. ובדיוק בשביל זה יש חוק, משטרה ומערכת משפט. אודי