תראו אותי (ואני לאו דווקא שמח סתם פתאום)
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, בוקר טוב ומבורך, שבוע טוב, כתבתי הודעה לאביב, וכעת אני רואה שהיא די על עץ שנמצא לו למטה. מסבה את תשומת הלב. בתקווה להמשכים, סוריקטה
תמיד שמחה להמשכים ...אז אולי תעלי למעלה כי עד שהגיע למחשב .. מליוני שנים . אבל אשתדל עוד היום . בכל מקרה אם לא אצליח תמיד תמיד שמחה לראות אותך ...ושבוע נהדר גם לך
רציתי שגם אתה וגם הבנות תראינה :-) תודה! סוריקטה
הי אביב :-) גם אני לא הייתי ליד מחשב ולא ראיתי את ההודעה של עצמי, כך שלא יכולתי לשחזר. אבל עכשיו אפשרי, מעתיקה אותה ומשרשרת לעץ זה, באופן, שאני מקווה, ניתן לראות גם דרך הסלולר. מייד. שלך, סוריקטה
הי אביב, שבוע טוב לך ולכולם. את יודעת, אני מרגישה לאחרונה שהיות שבחרתי לכתוב בעיקר כשאני מחוברת יותר ושלמה, אני פחות מעניינת פה. יש הרבה מאד רגעי פירוק, וייאוש, ורגעים בהם אני מקנאה כאן במשתתפות אחרות, למשל, ואני שומרת לי לעצמי. הייתי יכולה לכתוב, אבל עד שהודעה עולה, ועד שרואים ואולי עונים, המצב יכול להשתנות. דווקא חשבתי לתעד את הרגעים הטובים יותר, וגם הם משתנים עד ש... ככה זה. אוף! מהפגישה האחרונה שלנו יצאתי מבולבלת זהות, מבולבלת גם בהקשר המיניות. בלבלה. סוריקטה