לכולן ולאודי-************

תודה שאתם כאן. תודה שעניתם. ממש תודה. אין לי הרבה מילים לכתוב. יש לי המון בפנים אבל אין לי כוחות להעלות על הכתב. אני לחלוטין מפורקת. הפסיכיאטרית כן נשארת בנתיים. כותבת בינתיים כי אני כבר לא מאמינה לאפאחד. היא גם מזועזעת. גם הופתעה ממנה. "מהמחליפה". וכל הזמן אומרת לי שלהאשים אותי זה איום ונורא ושזה לא טיפולי ולא טיפול. ואני? 3.5 שנים איתה. עם "המחליפה". אוהבת אותה מאד. תלויה בה. יש לי פלשבקים פתאום שכבר נעלמו מזמן ופתאום אחרי שנים חוזרים. כאב הנטישה מהמטפלת ההיא חוזר. הלם ממנה. כאב. והמון אשמה. כי אני גם ככה נוטה להאשים את עצמי. ומבינה שלטנגו צריך שתיים. וגם לי ודאי יש חלק בהרס הקשר. אבל אני לא "המבוגר האחראי" ולא זאת עם התעודות וההכשרה. זה לא הוגן. איך לא מתאשפזים? ינשוף- כתבת שהחלפת 20 מטפלים. ו ו א ו. מאיפה הכח?? וכל כמה זמן? והכסף?? ומה לגבי האשפוז? כי אני נראה לי בדרך לשם. לא מסוגלת לדמיין את עצמי בלעדיה. גם לא מבינה מה עשיתי. היא אמרה (בין היתר) שיש פרפר יפה שאני מסתכלת עליו ומרב שאני לא מאמינה כמה הוא יפה אני תולשת לו את הכנפיים כדי לבדוק אם הוא אמיתי עד שהוא מת. וגם שיש כוס יפה, וכדי לבדוק שהיא אמיתית אני זורקת אותה ונשארת בלי. כי היא נשברת. וגם שהכפשתי את שמה. בפני חברה טובה שלי וגם בפני הפסיכיאטרית, ולכן אני גרמתי לזה שהן לא יכולות לעבוד יותר יחד.וככה בסופו של דבר אני הורסת לעצמי. יש אמת חלקית בזה. ויש גם הרבה פרשנות מוטעית. והמון תלות. תלות מוחלטת. זה אסור אודי. נכון? אין שיטה כזאת שעובדת. נכון אודי? לגרום או יותר נכון לאפשר הגעה לכזאת תלות עד שארגיש שאיני יכולה לחיות בלעדיה ושחיי אינם שווים בלי קיומה. מי אחראי על נושא התלות בטיפול? יש בכלל דבר כזה אחריות על תלות? האם ניתן לטפל בבעייה חמורה של תלות או נטייה ליצירת תלות חזקה? האם יש אנשים שלא ניתן לעזור להם בטיפול? האמת שאני מפחדת לכתוב פה עוד. כי אני מפחדת שהיא תקרא כאן ותתעצבן עלי עוד יותר. ואני עדיין אוהבת אותה. זהו. תודה לכן

אוף אוףועוד פעם אוף יש לי המון לכתוב לך ... ויפה שאת מבינה שאת לא האחראי המטפל. אישית עכשיו אחרי חמישה חודשיםנפותחת דברים שלא אמרתי רק לחברות על התנהגויות אנושיות מידי ולא טיפוליות בסוף שהשאירו אותי מצולקת וחרדה. לצערי הייתה לי מטפלת מדהימה אבל בכמה פגישות אחרונות הצליחה להרוס ככ הרבה מימה שבנתה איתי . קשה לי להגיד לך תסנני את המילים הרעות האלה אני מניחה שכן בחנת אותה עד שלא יכלה יותר..טוב ויפה שתאמר לא יכולה יותר ותשיכו לדרככן אבל להגיד כאלה מילים זה חוסר מקצועיות .. ויקרה משפט ששמעתי מהמטפלת החדשה לא תפקידך לראות את המטפל...אז ברור שהמטפל לא קיר וישהלו רגשות ומצד שני ,אנחנו מגיעות כי יש לנו קשיים וכעסים שחייבים טיפול ... אהובה תיראי את הסרט קונגפו ותיראי שהמון המון תלוי במי שמלמד ואיך... אצלי היא רצה מהר מידי גוררת אותי אחרייה זה בהחלט היה שלה ומשהו שהיא הייתה צריכה לשנות אצלה ...היום אני יכולה לנסות לחשוב את זה עדין קשה לי כאילו אם אני אומר. כאן היא כשלה אני מוחקת אותה ואני לא ....אני מטפלת בעצמי ... תשארי כאן תיכתבי תוציאי את הרעל ...חיבוק אם נכון לך

היי סמבדי, תלות זה נושא שגם מעסיק אותי רבות. אבל מניסיון צריך להרפות ולהשלים עם התלות. אני מאדדד תלויה בפסיכולוג שלי. זו עובדה. בהתחלה ניסיתי להילחם בזה, ועכשיו הרפתי. ודווקא עכשיו כשהרפתי, יותר קל. משהו השתחרר. אני מאמינה שהוא רוצה בטובתי, ומקבלת אותו עם כל הפגמים והמוגבלות שלו. לפעמים אני יוצרת קשר בין הפגישות ואין לו הכי סבלנות אלי.... אבל זה לא "סוף העולם" מבחינתי. אני מבינה שכנראה עבר עליו יום נורא וזה לא קשור אלי, והוא מנסה לעשות את הכי טוב שהוא יכול. הוא סה"כ בן אדם. כמובן, שכדי שתהיה "תלות טובה" צריך שהצד השני יכיל את התלות ולא יבהל או ינצל וישתמש בה לרעה. האחריות של הפסיכולוג שלי כלפי אינה נגמרת כאשר הפגישה מסתיימת. הוא מלווה אותי במהלך כל השבוע בהתאם לצרכים המשתנים שלי ובהתאם ליכולת המוגבלת שלו. ככה שנינו מנסים לתמרן ולעשות הכל כדי שהטיפול יצליח. זה לא פשוט. עברנו הרבה משברים... אבל הנה אני פה כדי לספר. שרדתי. נטע.

כמה כאב!! עם הזמן הכאב יפחת- בנתיים תעזרי בפסיכיאטר, חברות, בנו ... כל אחד עובר תהליך אחר -זקוקה לעזרה אחרת- תארתי מה שעברתי כדי שתרגישי שאת לא היחידה (לצערי הרב). -תלות הוא נושא טעון אצלי גם... אומרים שעם הזמן ועם המטפל הנכון אפשר לחיות אחרת- אבל קודם כל צריך לאבד את הנטישה שעברנו- לאט לאט - צריך המון סבלנות והכי חשוב להתייחס לעצמנו עם המון חמלה . הייתי רוצה להאמין שאפשר אחרת. כאן יחד איתך יקירה