בזהירות

אודי האמת שאחרי שכתבתי לך וכשראיתי שכמעט רק הודעות שלי עלו רציתי פשוט לסגת, זה מרגיש כמו לשבת בקבוצה המון כסאות במעגל ואנשים באים יושבים לרגע ואולי יותר ואז אינם ואני לא מרפה מהכסא ... ובכל זאת מכוון וסוריקיטה כתבה ועניתי לה והאמת שפשוט אני מאוד רוצה שיקוף להתנהגות שלי ולחלק שלי אז ... קופצת למים,מעבר לקורבנות ולפוסט טראומה של כל המשתתפים מעבר לסערה הפנימית שאישית הייתי בה שלא הצלחתי לעצור את עצמי מלהגיב ...(כשהבאתי את זה לטיפול, המטפלת שאלה אותי איך הייתי רוצה להגיב . עניתי כמו סוריקיטה שקול , נושם , חכם ...כזה שלמרות שמבין ורואה ואולי זה גם נוגע לא נותן לרגשות לנהל אותו) באותם ימים התחושה שלי הייתה שבלי לשים לב כן לקחת צד, (לא מבחינת מי צודק לא צודק ) כי אם אכן בגלל שכקבוצה היה משקל גדול לצד אחד ומישהי אחת - שאתה קראת לזה שעיר לעזאזל בצד השני חושבת במרחק הזמן שכן היה במידה מסויימת אפקט העדר ויחד עם זאת חושבת שכל מי שהיה בשיח וגם מי שבחר לא להגיב בכלל , מי שבחר לירות ולהעלם כולם ככולם חוו רגשות קשים מהשיח .(שהוירטואליות רק העצימה ) אם בגלל מה ואיך שהדברים ניכתבו ובעיקר מעוצמות פנימיות -והמילים היו רק טריגר .לשני הצדדים כמובן ... אודי כן הייתי רוצה שתשקף לי רק עלי, איך זה היה נראה לך מהצד (סוריקיטה את מוזמנת בוודאי גם )

אני עוזרת רק שנכון לי ולא מאוטומט שמחייב . השאלות על האוטומט לא היו קשורות לכאן מעולם לא עניתי למישהו כי הייתי חייבת . ובעקרון כבר שנים לא עוזרת מתוך ריצוי או בגלל שלא נעים לי וחייבת רק עם אני רוצה באמת . לגבי ההשארות כאן זה המקום שלא מרגיש נוח בזה שאני היחידה שנמצאת כאילו תופסת את כל המקום . ...ואז רוצה ללכת ולא להשאר אולי פשוט להיות כמו כולם .. לגבי השקול וחושב זאת אני שאמרתי למטפלת שלשם אני חותרת זה המקום שאני רוצה להיות בו להצליח לנשום לפני שאני יורה .. ולגבי הכאן ולא שם ???לא יודעת למה אתה מתכוון אבל בסדר. השם הוא למעשה שיקוף של ההתנהגות שלי כשאני מעורפלת מוצפת ולא מסונכרנת.

'בהערכה רבה' כאן ועכשיו של אודי אומר המון, לא? שרדת את זה? :-) ממשיכה קצת את העץ למטה כאן. כתבתי לך הודעה נוספת, כתגובה, ועכשיו אני חושבת על זה שניתן יהיה לראות אותה רק דרך מחשב, אולי. אני חושבת שרשמתי כבר אז, וגם את מצאת בעצמך את הדמיון, ולכן, אני חושבת שהחיכוך היה מכאיב נורא. אומרים גם שמלחמות ושנאה נובעות לעתים יותר בגלל דמיון מאשר שוני. אני משתדלת תמיד לזכור שמאחורי המסך יש אדם. וגם אם לפעמים בא לי לכתוב כתיבה טרולית, אני משתדלת להימנע מכך. זה קצת שטוח ורדוד ומכוער, אולי? מנסה לא להשיב באותן פנים, כשמישהו כן בוחר בדרך כזאת. יכולה להבין מכיוונך את הראייה של לקיחת הצד. שעיר לעזאזל, בעיניי, הוא תואר קצת גרנדיוזי, כמו נגיד מלך, אולי, רק לכיוון ההפוך. הייתי מעצימה פחות, מקטינה מימדים ומחזירה לכיוון הבנאדם. ובטח שאני שמה לב שאחר פה. בהרגשתי, לפחות, הדומיננטי היא הזמינות של אודי. וזה לא רע בהכרח. יכול לעזור 'לספור עד עשר' ופחות לשלוף מהמותן, לא? סערה - זה לא מה שקורה כאן עכשיו. אולי את מנסה להזמין אותה, נמשכת אליה? שששש שיהיה סופ"ש מנוחה ורגוע, שלך, גם בהרכה רבה, ותודה על המילים, סוריקטה

לא בטוחה שעושה נכון כשמגיבה לנושא הזה שעולה, כנראה שגם אצלי משהו עדיין יושב חזק בבטן. שגם מעורר פחד להגיב וגם רוצה לצאת החוצה. מפחדת שטועה וכותבת שטויות, אקח את הסיכון ואם זה נשמע כמו שטויות הרשו לעצמכם לעבור הלאה ללא התייחסות. מכיון שסוריקטה השתמשה במילים "כתיבה טרולית", אמנם על צורת כתיבה שהיא לכאורה יכולה להשתמש בה אך נמנעת, אעיז ואכתוב (זה מה שהרגשתי באותה תקופה אך לא רציתי לכתוב כי חששתי שאני טועה בגדול והעדפתי לדון לכף זכות) שממש הרגשתי שטרול השתלט על הפורום. זה היה נראה אמין לחלוטין אבל התחושה הפנימית החזקה שלי היתה שמישהו מנסה לחרב את המקום הזה, להסית אנשים אחד כנגד השני, לגרום לכאוס. אני חושבת שכל הסערה שהתעוררה היתה לא בגלל הנושא הרגיש ולא בגלל שאנשים לא יודעים לדבר פה אחד עם השני, אלא בגלל שמישהו לקח על הנושא הרגיש והכואב הזה טרמפ כדי לזרוע פה הרס. קל לזעזע, לעורר סערה, לפגוע, להוציא מאנשים תגובות קיצוניות שלא מתאימות להם, לגרום לחוסר אונים, לצורך להגיב בצורה נואשת כאילו זה הקרב על החיים כשמצליחים למצוא את הנושא הרגיש והנפיץ הזה. ככה אני מרגישה שזאת היתה הכוונה הלא תמימה מאחורי הדברים. מרגישה שאנשים נפגעו, איבדו אמון, לקחו צעד אחורה. משהו השתנה ואבד, ומחולל הסערה נעלם כלא היה. סליחה אם כל זה נשמע הזוי ופרנואידי

מצטערת שעדין זה מה שאת מרגישה ...וזה בסדר לכתוב מה שאת מרגישה . את הכאב חוסר הבטחון ... אישית ממש לא רואה את הדברים ככה רואה קשר גדול וכואב ועצוב לדעתי במקום שאותה אחת לא חזרה לבין הסיבה שהיא הגיבה כפי שהגיבה...רואה את הקושי שלה בדיוק כמו את הקושי של כולנו .. לא היה שם רוע או זדוניות היה שם המון המון כאב וטריגרים וקושי ... זה הכי עצוב כי טרולים זה בסדר באים לרגע אתה לא מאכיל וזה עובר כאן זה היה לגמרי שונה ..ושוב אולי אני טועה ותמימה.. כשפתחתי את השיח עם אודי באמת קיוויתי שאנחנו אחרי שלב החיפוש אחרי האשמים ובשלב של לקיחת אחריות אז סליחה יקרה על מה שאכתוב ובאמת לא רוצה לפגוע הייתי רוצה לראות את השיח הזה בלי האשמות אחד מול השני כי כולנו גם מי שהיה כאן ובחר ללכת /לא להגיב וכו ...בעצם לקח חלק בשיח בעמדה זו או אחרת . שיהיה סופ"ש מקסים ...ובכלל מה שלומך?