מה יש לי?? מה קורה איתי??(גם גולשים מוזמנים לסייע)
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
עברתי איבחון לפני יותר מ10 שנים, אינני יודעת עד כמה הוא מדוייק, הייתי ילדה ולא גיליתי את עצמי באיבחון. היום קבעתי איבחון חדש באיזה מכון, באיבחון יערך עוד כמעט חודש. אבל אני ממש מסוקרנת לדעת מה הכיוון, זה אוכל אותי יום יום. ידוע לי שאני סובלת מדיכאון מז'ורי, דיסתימיה, OCD, חרדה חברתית וחרדה כללית. אבל יש לי עוד משהו מוזר- אני חשה פיצול בתוכי, אבל בדעת מלאה. כלומר- לעיתים אני חשה שאני הכי חכמה בעולם. מה זה חשה? אני בטוחה בזה, ולרוב אני גם מוכיחה את עצמי. אבל לפעמים אני חושבת שאני כל כך מטומטמת, שעדיף לי לשתוק. לפעמים אני מסתכלת במראה ופשוט חושבת: "אין, אין יופי כזה, את מושלמת" ומצד שני יש לי הפרעות אכילה. אני מתמכרת בקלות (עבר של אלכוהול, כדורי הרגעה וכדומה) אני עצבנית נורא, קשה מאוד להרגיע אותי, אני הורחת לישון כל פעם שאני עצבנית. אני מסלקת את חבר שלי על פעם שהוא אומר משהו שלא מוצא חן בעיניי.. אבל מצד שני אני פוחדת פחד מוות מבגידות ורוצה לקשור אותו אלי ושלא יזוז לרגע. אני אדם שיכול לנהל מפעל ענק, אבל לא מסוגלת לעמוד בלחץ של רעיון עבודה. אני תמיד מחפשת עידודים חיצוניים, לרוב אני מקבלת בקלות מחמאות לגבי קו החשיבה שלי והמראה החיצוני שלי, אבל אחרי המחמאות אני עלולה לחשוב: "משקרים לי, אני טיפשה ומכוערת". אני כל הזמן חושבת שאני שמנה ועושה דיאטות רצח (אני לא בדיוק ילדה) ומצד שני מסתכלת במראה עם חזיה ותחתון ומאוהבת בעצמי. אני אימביוולנטית לחלוטין, נרקסיסטית עם שנאה עצמית.. איזה מן דבר זה? אני כותבת שירים כבר שנים, ואחרי שהשיר מולחן, אני באמת בוכה מרוה הכישרון העצום שלי. ואח"כ מתלוננת שזה חרא ושכל אחד יכול לכתוב את זה. אהבה שנראה עצמית. אני גם פוצעת את עצמי מידי פעם, חתכים קטנים, פצעים בראש... אני באמת באמת לא יודעת למה. חפרתי כבר לגבי ההפרעות שלי ולא ראיתי שום סימפטומים שכאלה. אז מה בעצם יש לי? אני משוגעת? אני נורמלית? מה קורה איתי? איך אפשר לשנוא ולאהוב את עצמך באותה מידה? זה פשוט בלתי אפשרי ור לאחרונה אני מבינה שאני חיב ככה כבר 15 שנים.. בידיעה שככה כולם חיים. כל מי שיש לו מה לומר- מוזמן. אני מחכה לאיבחון, אבל הסקרנות אוכלת לי את הבשר. תודה מראש לכל מי שיגיב
הי מישהי , לא יודעת מה יש לך מצטערת שלא יכולה לעזור ולא נראה לי שניתן לעשות אבחונים בצורה כזאת בפורומים . אבל עד האיבחון בואי ותעבירי את הימים שאת מרגישה מסוקרנת ואולי במתח כאן איתנו ...
את יודעת, בתור תרגיל אינטלקטואלי, התיאור שלך העלה לי כל מיני מחשבות לגבי אבחנה אבל לא נראה לי נכון לזרוק אבחנות על גבי הפורום, ובעיני השאלה החשובה היא למה את כ"כ רוצה אבחנה? מה זה משנה השם? את סובלת, זה ברור, ולא כתבת אם את בטיפול כלשהו, ולדעתי שילוב של טיפול פסיכולוגי עם אולי איזון תרופתי יכול להקל על חייך. מה את אומרת?