אודי....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כמה הודעות שכתבתי לא עלו ..האחת לסוריקיטה למטה ושתיים לך ..האמת שאלו שכתבתי לך מעניינות אותי כי כתבתי אותן במצב די גרוע וכתבתי כדי לראות ולזכור אחר כך ... ןלסוריקיטה אכתוב חדש:) אז מנסה להמשיך אתך את השיח במגבלות המדייה ובמגבלות של מי שאני והפעם נוקטת יתר זהירות כי השיח ההוא באמת פיצל וטרגר ברמות.. אז חוזרת וקוראת שוב ושוב את מה שכתבת לי בתגובה הראשונה ונעלמת בכל פעם מחדש אבל כל פעם מצליחה להחזיק באיזה קצה של זנב... כמו שכתבתי הפיצול הוא גדול יותר ממה שהבנתי ואין גם תקשורת בכתוב , קוראת את מה שכתבתי לך ולא מצליחה להבין (האמת אודי גם לא מבינה מה תוקפני שם , מבינה למה ההרגשה הלא נעימה שלך אחרי המילים הטובות שלך שאתה מעריך, מניחה שהערכה היא כלפי העבודה שאני עושה ..והשימוש בפורום לצורך התקדמות)זה מדהים איך אני קוראת וישר חוזרת לנעליים של החלק ההוא (הנערה ) יודעת שאתה לא רוצה שאכתוב מפוצל אז אני אנסה אבל זה ממש קשה עד בילתי אפשרי ..אני (הנערה) לא מצליחה לקבל שום ביקורת לא טובה לא רעה , יותר מזה לא מאמינה למילים טובות (עצוב) ורואה בהם חנופה או מקום לרכך ואז לפגוע אבל כדרך בני נעורים גם היא דוחפת ומאוד מאוד רוצה מקום . עצוב כל כך ...מה שעוד למדתי זה שאני רואה כל דבר קטן כל קוצו של יוד וזה אשיו עבורי וטרגדייה והרגשה לא מובנת , מחוקה ... כמובן שתחושת המחיקות לא קשורה להיום ..וזה שכתבת שאלה דבריה של המטפלת ולא שלי , זה בסדר ויותר ממובן שבשעות שאתה מגיב יהיו טעויות וחוסר תשומת לב..אבל תאר לעצמך מה קורה בטיפול .. האמת אודי שתוך כדי השיח והכתיבה לסוריקיטה הבנתי גם שיש לי כעס/כאב על כך שאפשרת אז את המילים הכל כך כואבות בתוך המקום שכתב את הפגיעה (שוב מי שכתב אז את הפגיעה זה אני מהחלק ההוא ..והמילים האלה פוגעות כל כך ) יותר מזה ואודי באמת כותבת ואין בי רצון לפגוע , מנסה כן להגיד דברים שמרגישה ולא רק להבין אותך מההגיון ... אז שלא הייתי מסוגלת לחזור נלחמת על הקשר בנינו ,אבל בתחושה שלי זה היה רק בגלל שבמבי התערבה ..עכשיו וזה מה שהבנתי בכל העניין ... גם אז אלו היו התחושות מצד אחד של מי שאני(האקטיבי )ואילו בצד השני (הפסיבי) הבנתי שזה בסדר ושאתה מתאמץ כל כך ללכת בן הטיפות וליישר את ההדורים לכל הכיוונים ודחקתי את מה שעלה ברגש האמת שעושה את זה תמיד כי יודעת שמגיבה מהרגש(הנערה ) זה פוגע באחר אז מעדיפה את ההיגיון.---התהליך מבורך שיהיה בסוף זה יהיה איחוד מבורך ואסרטיביות .. עכשיו אחרי כל המלל והנסיון להסביר מאוד רוצה להבין יותר האם גם ההודעה השנייה זאת שכתבת לי עלייה (מחשבות מה30.6 )שענית בשיח הקודם האם גם היא נחוותה לא נעימה , תוקפנית... אודי ואשמח לכל דבר שאתה רואה ואני לא במידת האפשר במדייה .. לא יודעת מתי תכנס וזה בסדר גם אם תגיב מחר מבינה את המורכבות בשאלות... ואודי שוב הכי הכי תודה שאתה כל כך מאפשר ...אתה כל כך מיוחד .
הי אביב, לדעתי ההודעות כבר עלו. בקשר לשאלותייך: אני לא בטוח שהבנתי הכל, אבל אומר שלדעתי השיח "אז" היה שיח מפוצל שאני ניסיתי לתת לו מקום שלם. איך שאני רואה זאת: ה"רעש" החל ממקום אחר, ולמיטב הבנתי היה טריגר ומרגע זה כל האש הופנתה לדמות אחת (ודווקא לא זו שהחילה את הרעש). בעיני היה זה שיח מפוצל שניסיתי לאפשר את שני חלקיו אבל הסערה איימה לצאת מכל פרופורציה ולכן עצרתי את פעילות הפורום. אודי
אודי יקר, צודק וגם עכשיו השיח מפוצל. אז מחלקת לשניים ..כאן תודה על אז יותר ממובן לי הכל ..
עכשיו מבינה עוד משהו.. מי שהחלה את השיח ההוא גרמה לטריגר לאחת ומילותייה של אותה אחת גרמה לטריגר כמעט לכולנו ..וכך יצא שזו שהגיבה מהמקום הכואב שלה קיבלה אש צלפים מכולנו בגלל הטריגרים שלנו ... אכן הרבה יותר מסודר ...תודה
יקירתי, באותו יום, גם אני חוויתי את תגובותייך כמתנגדות ותוקפניות (נשמע קצת מבהיל, אבל נזכור שבכל אחד מאיתנו יש חלקים כאלה. ההכרות והקבלה שלהם, כנראה הופכת אותנו כלפי חוץ למעודנים יותר). ולא רק בהודעות שלך, או של מישהי ספציפית אחרת יש תוקפנות, בהרבה הודעות אחרות כאן גם. חושבת שמכירה את ההיות במקום שאינו מבין כלל מה היה תוקפני. לעתים מילים או מעשים שכביכול נעשים מתוך כוונה טובה או עדינה לכאורה. היום אני כן מצליחה לראות אצלי. בדרך כלל, אני חושבת. חשוב להכיר, ואת באמת מאד משתדלת, וכולי תקווה שהאנרגיות ינותבו להשתדלות בכיוון הבונה והמצמיח. שלך, סוריקטה