אודי, אכן שינוי מבורך...

:) לתשובתך אליי. בפגישות האחרונות אני מדברת על שליטה בחיי, אני יותר פועלת, פחות מרצה, עושה מה שנכון עבורי...מרגישה שיכולה לשנות דברים...ומשתנה. היא אומרת שנכנסתי לעולם המבוגרים, שזה אחד הדברים בלהיות מבוגר, השליטה. אני גם הרבה פחות חרדה או פוחדת. כשהגעתי אליה בהתחלה אמרתי שאני שונאת מבוגרים, אכן לא התחברתי לעולם הבוגר ובהרגשתי אני עדיין ילדה ולא כל כך ידעתי מה אני........זה קורה לי עדיין מדי פעם, אבל אני חושבת שפתאום אני מגלה אותי :) קשה להסביר מקווה שתבין. לא רציתי להתבגר בכלל, לא חושבת שרציתי שזה מה שיקרה בטיפול, רציתי פשוט להרגיש טוב,לא להיות כל כך לחוצה מכל דבר..לא לחשוב שחור לבן, לא להכנס לדיכאונות כאלה חשוכים...ובעיקר לא הבנתי למה אני לא מרגישה אישה אלא יותר ילדה הייתי בבלבול גדול.....היום יכולה לומר שמתחברת יותר לצד הנשי שבי, הכל חדש ומופלא וכאילו קצת נולדתי מחדש. כתבתי לך למטה בתוך הודעה של נטע שתתייחס אליי גם בנושא הזה.....הנושא הזה די סגור כבר בתוכי, השלמתי איתו, עברתי תהליך לא פשוט, אין בי שום רצון לכעוס, לתבוע או להאשים....היה, נגמר ויש סטטוס קוו ביחסים שלי איתו וזה מה שאני רוצה...נכון, יש בי עוד כאב, אבל הוא תמיד יהיה שם, ולמדתי שלא הכל שחור לבן, גם הטוב שאני מספרת עליו הוא לא אבסלוטי, עוד יהיו נפילות וכאבים אבל אני מאמינה שאצא מתוכם ואדע להתמודד אתם יותר טוב! ועכשיו, האם הגיע זמן להפרד ממנה? זהו שאני לא רוצה להפרד גם אם טוב לי וגם אחרי השגת המטרות, האם יש מצב להשאר לתמיד???? האם בכלל היא תסכים? אני בטוחה שהיא תגיד שצריך לדבר על זה כשאעלה את נושא הפרידה, היא לא העלתה...אודי, האם מטפל מעלה את הנושא כשהוא רואה שהאדם השיג מטרותיו או מחכה לראות מה המטופל יגיד ומתי?? כי אם שתינו נחכה....לא יודעת. לא רוצה להפרד עדיין, והפעם כנראה שהמושכות בידי והשליטה על זה גם תשאר בידיי...אה ועוד משהו, נפגש רק בעוד שבועיים לפגישה הבאה והפעם אני ממש בסדר עם זה,געגוע טוב, וואו, כמה שינוי בבת אחת. מיכל (השלמה, כמובן)

איזה יופי יקרה! אהבתי(: