יש חיים אחר המוות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש תקווה. ועדיין לא מרפה, לא מוכנה. אני לא מוכנה להרפות. אבל, יש מישהו איתי, לצידי, פוסע על קצות האצבעות, עד והד לכאב ולגעגועים ולרצון שלא להרפות
הכי מוכר לי לא להרפות- בפעמים נדירות מסכימה/מצליחה ואז את יודעת מה?? יש הקלה. תנסי פעם אולי תרגישי הקלה כמוני??
זה בסדר כל דבר בזמנו . בקצב שלך ...רק קבלי את המקום שאת נמצאת בו זה עושה את זה קל יותר..
לאט לאט הכאב יתרכך ויפנה מקום לגעגועים וזכרונות נעימים עד אז, תקבלי את המקום הזה ותעברי דרכו למקום הבא. שוב, משתתפת בצערך..