תודה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני חושבת שאני יותר משנה כאן, במקום הוירטואלי הזה שמאפשר שיתוף ותמיכה. בתוך הכאוס שלי אולי לא זכרתי לאמר תודה. לך אודי שמחזיק את כל המערך הזה במסירות ואדיקות ראויות לשבח. לפעמים זה נראה כמו גלגלי שיניים, לא משנה מה או מתי אתה כאן, ממשיך בתנועה בלתי פוסקת, מתאים את תגובותיך ונוכחותך בצעדים קטנים. לבנות המשתפות באומץ, לאלה שמגיבות ברוך אינסופי ובחכמה, לכן שלפעמים מרגישות אותנטיות בכוונותיכן יותר ממה שניתן לבקש במציאות. היה חשוב לי להציץ לרגע כדי לאמר לכולכם תודה שאתם.
תודה שאת כאן ... היום חשבתי לאן נעלמת השבוע שמחה שניכנסת ...שבת שלום יקרה והרבה כוחות
שירה יקרה, תקוותי שבוא יבוא היום ותוכלי לומר גם תודה לך, עצמך, ולחלקייך שלך. בפנים. שהחמלה בהם, כלפייך את, תגבר. שיוכלו לעטוף, שתרשי לקבל. שהתלות בגורמים חיצונים תהא שונה אף במעט. אנחנו, נהיה שם בשקט בשקט, לא להריע מידי, שהרעים לא ישמעו. שבוע של אור, סוריקטה
את חושבת שיבוא היום "אנחנו, נהיה שם בשקט בשקט, לא להריע מידי, שהרעים לא ישמעו" שנוכל להגיד בקול רם וברור תודה לעצמינו מבלי לפחד מהרעים שבתוכינו ...