........................................

כנחש פיתון הולכת לאיבוד במרוצת המילים , בעיניים עצומות אין דבר מלבד החיוך והתום, חיצוניות של נועם, לבביות ומרץ, חופשיות להיות, להחליט החלטות ולחלום. אך מעבר למילים הטובות, החום שעוטף בתוך תוכי אולי משהו מלפף כנחש פיתון, עולה על צוואר ומחניק בגרון. מכניסה את עצמי למצב הדמדומים של חיים באופוריה, בכייף של צלילים. משהו מזדחל מעבר לפינה, רוחש ולוחש שאולי איני מוכנה? לפתע חשכת מילים עולה מתוכי, איש לא יבין מה הלחש יביא.... סליחה