בהודעה שלי של לפני שבוע
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כתבתי שיש חיים אחר המוות. ואז כתבתי בהמשך שאני לא ממש מרשה לעצמי להרפות מהמטפל הקודם שלי. משום מה היתה התייחסות רק לחלק השני, כשאני בעיקר רציתי להדגיש את החלק הראשון. הטיפול שלי הסתיים בצורה טראגית. היינו ביחד במעמקי נפשי. זאת היתה טרגדיה. ומאז עברתי 5 מטפלים. באמת באמת שניסיתי. הייתי עם אחת במשך חמישה חודשים אפילו שמההתחלה הרגשתי שזה לא זה. וכך הלאה. עד שהחלטתי על הפסקה. שבעתי מהכל. אבל, מה שרציתי לספר זה שיש חיים אחר המוות. ויש בעולם עוד מטפלים טובים ומותאמים, וכדאי להמשיך לנסות. יש תקווה