דחייה תחרות פגיעה

אודי חוויתי בלימודים האחרונים מחלק מהבנות שם חוויה של דחייה וחוסר פרגון . אני ראיתי מהצד אנשים יוצרים קשרים חבריים ואיתי זה נשאר רק ברמה שטחית של נימוס ולהסתדר על פני השטח בלי שנוצרה קרבה אמיתית. הכי כאב לי זה שבנות דחו אותי ואני יודעת שדיברו עליי מאחורי הגב שאני נדחפת ומתלהבת וזה בעצם מעיק עליהם וביקרו ולעגו עליי... אחת ממש התנהגה לא יפה ובצורה של ביריונות כלפיי. רק מאוחר יותר היא הפסיקה עם היחס הנוראי שלה. זה הגיע למצב שהיא אפילו לא הייתה מברכת אותי לשלום מתי שנכנסתי לחדר ואמרתי לה שלום. ממש התנהגות דוחה ומגעילה. עכשיו הסתיימו הלימודים וחלק מהאנשים האלה היו 'חברים' איתי בפייסבוק אבל בגלל שלא הרגשתי שום פרגון אמיתי מצידם לא יכולתי לסבול את זה וביטלתי את 'החברות'. לא רוצה להיות חשופה לעיני אנשים שטיב החיבור שלי איתם מרגיש לא נוח . הבעיה שכל הפגיעות הקטנות שחוויתי שם חברתית ממש רודפות אותי בזכרון ובהרגשה. המועקה לא מרפה. רציתי טוב ונעים ואיכשהו נהיה מאד לא נעים דווקא. ואני רוצה להפטר כבר מהמועקה הזאת. לשכוח ולהמשיך הלאה. איך עושים את זה שחוויות עבר שליליות לא יפריעו? מה גם שתהיה עוד שנת לימודים ואפגוש שם חלק מהאנשים.. איך להפריד בין השנה החדשה והתנסויות עתידיות ממשקעים של מה שהיה ואיך שפגע?