להתאמן ואליכן
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ביחד עם האולימפיאדה אני התחלתי להתאמן בחדר כושר. זו פעם ראשונה בחיי, בגיל 35, שאני יכולה ללכת ולהתאמן בחדר כושר. אין לי מילים לתאר את הגאווה העצמית שלי. כמה שאני נהנית וכמה מרגישה שזה הבית שלי. שבוע שעבר התאמנתי 4 פעמים פעמיים אימוני כח ועוד פעמיים זומבה. השבוע ירדתי במשקל סוף סוף 2.2 קג. עכשיו אני חוזרת מאימון היה מדהים! אני צריכה לעצור את עצמי ולווסת כדי לא להיפצע- מחר אימון זומבה. אני לא רוצה לקחת תפקיד בקבוצה של מישהי שמנסה לרצות או לברוח מקונפליקטים. ראיתי את הדו שיח בין אביב ובמבי, את האמת? אין לי מה לאמר. אני חושבת שזה טוב להוציא למי שמרגיש צורך ולא חושבת שצריך לפחד מעימותים וקונפליקטים. תחילת שבוע טוב הילה
הילה איזה כיף, ממש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל הכבוד לך. שמרי על עצמך שלא תפצעי מעומס יתר. בני יחד עם המאמן בחדר כושר סרגל מאמץ נכון ומותאם.
הי סנופקין סנופקין, כל כך מרחיב לי את הנפש לראות אותך כאן. באמת. חיבוק, אפשר? סוריקטה
אהלן הילה, עכשיו תורי להביע קצת קנאה. אני מדברת על זה שאני צריכה לעשות ספורט כבר הרבה זמן. פעילות עם הגוף. אין לי כותרת של 'עושה ספורט', אבל למעשה, 'בלי לעשות כלום' אני עושה המון פעילות כל יום. רק אין לזה שם והעבודה אינה ממוקדת, אולי. כנראה שאני בכושר, אמר לי גם המטפל וגם הסביבה. אני נראית מאד שרירית, כאילו סתם כך, מאד גמישה, יש לי דופק מאד נמוך במנוחה. אם אעשה משהו, ובקבוצה להערכתי, זה יהיה יוגה או פילאטיס. אלה משאלות בינתיים. יישר כוח, ואיחוליי להתמדה ושמירה על ההשגים. שלך, סוריקטה
איזה כייף לשמוע שאת מתחילה לדאוג לעצמך :) שמרי על עצמך ובהדרגה, לא חייבים להגיע לאולימפיאדה ;)
תמיד האמנתי שאת יכולה --כבוד !!!!!