הי אודי וכולן.................

קוראת אתכם כל הזמן ומזדהה עם לא מעט מהדברים.לא תמיד קל לי לכתוב. מתקשה מאד עם כל האופן בו חיי מתנהלים,על כל הניגודים שבי כל הזמן,הפערים הגדולים,התקיעות והכלא שנמצאת בו.התסכולים הרבים העצבנות והעמימות הגדולה עם ככ הרבה.ובעיקר מרגישה הרבה מהזמן,חוסר אונים,החמצה,פיספוס ,תסכול ובדידות גדולה.(גם אובייקטיבית).והייאוש כל הזמן נושף בעורף.(בייחוד שעל פניו אפאחד לא היה מאמין שזה מצבי...). בטיפול עדיין קשה מאד ולא מצליחה במצב ובנתונים הקיימים,לדבר.ובעיקר יש כעס תסכול וחידלון.והתקיעות גדולה מאד.וזה כמו מעגל שלא מצליח להפרץ.נהפוכו. הוא יצא עכשיו לחופשה של שבועיים. ולא פשוט לי העובדה שוא לא פה.אני רוצה לראות אותו רוצה שיראה אותי, ולא יודעת בכלל עם הגעגוע הזה..שייך לפורמט של מטפל מטופלת טיפול, או למשהו אחר ...,שאולי רק מחבל בזה.לא יודעת.כולל התלות הגדולה. וכן יודעת לכשיחזור ....שלא אצליח לדבר על כלום.כשהחסימה גדולה,כולל המועקה והצעקה שלא נשמעת.אני מתביישת גם,מהמקום בו נמצאת.כולל מולו. וזה רק מכעיס ומתסכל אותי יותר.ולא מצליחה להעזר. מתקשה גם ככ להסתפק בזמן שמוצע לי בתשלום..., בסגנון ההתנהלות ,הדיבור,השתיקות, שמטריף אותי,ובעובדה שהיחסיים לא שוויונים.וזה סוגר אותי גם. קשה לי כלכך עם היחסים האלה, ואני לא יודעת מה לעשות ...וכשזה המצב כולל כשבאי יכולת להכיל תהנהלות הזו שלי שלו איתו ומולו. אני גם מקנאה.והכל רק חוסם. ויוצא שתכלס לא מצליחה לשתף בכלום!!לא בדברים שקורים מחוץ לטיפול, ואם כבר..אז רק בקושי שאיתו...,שגם ה לא מדובר באופן פרודוקטיבי.ורק מרגישה יותר ויותר ילדה קטנה. והשנים עוברות..., הזמן שעובר לא מצליח לעורר אותי,ורק מתסכל מאד, והדכדוך והייאוש ואחרי כל השנים האלה ..., רק גדל ,אני מזדקנת....,מרגישה בודדה מאד ותקועה מאד ופוחדת שאולי זה לא אפשרי לי.ואיתי.

כאב לי כל כך לקרוא אותך!!! רוצה לחזק אותך ולאומר לך שאני כן מאמינה שאפשרי- כי ככל שאת מביאה את עצמך לטיפול יש סיכוי- גם בשבילך!!

האמת לא מסוגלת לקרוא עכשיו ...ובכל זאת רציתי לאמר שאני שמחה לראות אותך כאן .למרות שאני מבינה שממש לא פשוט ויש צורך ענק (לפי ריבוי ההודעות ) אז רק שתדעי שאני אתך ומקווה שמחר אהייה קצת יותר אסופה ואצליח לקרוא ....ולהבין ,חיבוק

ויש אולי מצב שזה כבר לא עניין רק של זמן.. ושל עוד זמן....,אלא אולי פשוט אי יכולת ומסוגלות שלי לכל "הדבר" הזה,לפורמט הזה,להתנהלות הזו,ליחסים האלו,ולהצליח בתוך כל זה.. להעזר ולהתמסר. ובייחוד כשיש ככ הרבה כאב אבל גם הרבה כעס ותסכול (גם על המטפל...),דבר שלא מאפשר ורק ממשיך תכעס תתסכול תתקיעות ותחסימה. ??? ומרגישה אבודה ומפוחדת.