להיות אני

https://youtu.be/R38ISNdA-Pc מי שלא שם לא יכול להבין ..וכשאני כבר מסבירה מרגישה את עצמי מצורעת לא שפוייה..אלוהים יודע כמה כוחות צריך כדי לתפקד כמוני . כמה אנרגיה על כל דבר ...כבר כמה ימים אני שם בגיל הכי נורא בעולם לסרוגין בשיח עם בני החמש ... אולי הסערות של גיל הנעורים מפעילים אותם יותר ... כל היום מדברת עם חלקים בתוכי משכינה שלום ..מרגיעה חרדות שמה גבולות בעיקר בחנויות ...בקיצור עסוקה בלגדל ילדים ונערות וכולם צריכים אותי ...ומה איתי אפשר לצאת לחופש בלי הילדים אבל אי אפשר לצאת לחופש בלי אני .... האמת שנזכרת ברעש שהיה לי קודם לפני כמה שנים מעדיפה שמבינה מה הם אומרים .... אודי אתה יודע החיבור בן הטיפולים כל כך מעניין ...זה מדהים עד כמה זה מחלחל פנימה ..אז ככה זה אצל ילדים כשגדלים נורמלי :)))) אני גדלה וצומחת ונושמת בעיקר בן לבין ובתוך ..ואודי כל פעם שנושמת נזכרת בך , תודה

מציאות חא פשוטה המציאות שלנו. להכיל מכלול של חלקים עם צרכים שונים ולפעמים מנוגדים וכן קצת(או הרבה) לפעמים הולכים לאיבוד. מאמינה שעם הזמן נמצא את עצמינו יהיה יותר מקום לנו .. כאן יחד איתך- אוהבת אותך מלא

הי אביב, חושבני שרבות מאיתנו כאן יודעות כמה משאבים צריך להשקיע לפעמים, רוב הזמן, ואולי תמיד, כדי לשמור על עצמנו מחוברים לקרקע, לאגד את מה שנפיץ כל כך. לעתים מצליח יותר, לעתים ממש פחות. אני, למשל ולכן לא שותה אלכוהול או הולכת למקומות עם אווירה של חושך שמצמצמים עבורי את הגבול שבין מציאות לדימיון. אבל גם הרבה דברים רגילים שאנשים עושים לשם הנאה ואותי הם מציפים. הרבה לסחוב על הגב, מרגיש לא הוגן משהו, המממ... בברכת יהיה טוב, סוריקטה