קשה.מתסכל.מפחיד.מלחיץ והמועקה חונקת.

אני ממש מרגישה,בתוך כל סהכ ההרגשה המעורבלת כולה..,כולל שאר דברים שעוברים עליי, שכשיחזור...,שבוע הבא(זה כבר נראה לי נצח),וישב מולי ויתעניין פתאום בשלומי.., שלגמרי חסומה וסגורה.ומרגישה ככ גם עלובה אל מול כל המעמד הזה והמבוכה להיות ככה מולו.כשהוא חוזר לו מחופשה...,(כשכמובן אישית..,),ואני תקועה וכואבת ופצועה.ולבד.ומרגישה מתוסכלת וכעוסה וחנוקה.ובתוך כל הסהכ הזה,לא יכולה מסוגלת רוצה לשתף אותו,ועם כל המטען כולו שמעמיס עליי מככ הרבה כיוונים ומעורר לא מעט חששות ופחדים.ולא יודעת מה לעשות...,ושוב מתחילות הדמעות. דרך אגב...גם אצלי לא נפתח הקישור.וגם בכותרת,צריכה תמיד להוסיף הרבה תווים.....(אחרת לא מאפשר לשלוח).

חושבת שמכלל הרגשות שמתעוררים אצלך לקראת שובו של המטפל ליגיטימיות. מאמינה שיהיה בסדר .. איתך, ינשוף