אני לא מבינה- ביקשתי משהו בלתי אפשרי??

אמא שלי כל הזמן במן אוטומטיות מציעה לי אוכל . למשל היא חותכת לעצמה פרי אז ישר שואלת אם אני רוצה גם. היא מכינה אוכל אז ישר מדווחת לי שיש אוכל . וככה כל דבר. אם היא אוכלת היא מציעה לאחר גם אז לי זה מרגיש שאם בכלל לא חשבתי על אוכל באותו רגע והיא מציעה זה מציק לי כי כאילו מכניס לי לתודעה תוכן שלא ביקשתי להתעסק בו. זה כמובן קורה לי רק איתה ולא עם אנשים אחרים אז ביקשתי ממנה שתפסיק. שלא תציע לי אוכל. שאני יכולה לבד מתי שבא לי פרי לחתוך לי. שהיא לא חייבת להציע לכולם מסביב אם היט בעצמה אוכלת . ביקשתי ש..אל! מאז היא ממשיכה להציע לי באוטומטיות ושאני מתרגזת שביקשתי ממנה שלא תעשה את זה במקום להקשיב לי ולהבין אותי היא מתעצבנת עליי בחזרה שאני לא יכולה לסתום לה את הפה ו'מה כבר קרה' ומקסימום שאני יכולה לא לאכול מה שהיא מציעה וזהו. אני לא מבינה. אם זה מפריע לי אז זה מפריע. למה היא לא יכולה להקשיב להבין וליישם? אודי האם ביקשתי משהו בלתי אפשרי? תגיד את האמת. אם הילד שלך היה מבקש ממך מאמא שלו (בגיל 30! ) שלא תציע לו אוכל מיוזמתה כל פעם שהיא בעצמה מכינה לעצמה אז זה היה נחשב לבקשה בלתי אפשרית???