יחד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
https://www.youtube.com/watch?v=v7LBggDKEtM משהו שגרם לי לחייך ולרצות לחבק את כל העולם ... סורקיטה זה משהו בהמשך למה שכתבתי למטה , תקופה מאוד לא פשוטה וכואבת מאוד מאוד ..אז קצת מרגיש בודד ולבד .
לקריאה נוספת והעמקה
הי אביב, שיר מקסים מקסים מקסים. והשורה האחרונה שלו חמודה חמידות על. בדידות - מוכר כל-כך. וכן, אודי (חייכתי), קצת (הרבה) כמו כאן. אהבתי מאד, אביב, את מה שכתבת על הזאטוטים והכניסה לגנים ובעיקר את השיקולים, וגם את שכתבת בנושא הנפרדות מההורים. הראית צדדים של גדולה ושקולה ומאוזנת ומחוברת. קשה מאד לאגד ביחד לאור היסטוריה אומללה ונוראית, אני יודעת. אפשר ללמוד ממך המון. תודה, מחבקת, סוריקטה
כולנו לומדים כל הזמן ..תודה חיבוק חזרה