אודי תודה

ניסיתי , אתה אפשרת ,סוריקיטה החכמה העלתה ובכל זאת נשארתי עם עלה בודד של ינשוף ....האמת עצובה . לא יודעת לכאוב או שמתנתקת או שבורחת בכל פעם שנוכחת לרגע בכאב מרגישה כל כך לבד ... כאן ניסיתי לשנות עכשיו זה מרגיש עוד יותר מיותר ומפריע ,יודעת שלו ובכל זאת ...זה כואב . זה נוגע במקום הכי כואב של ניראות כשכואב ,לא ניראות שאני עוזרת חזקה שמחה . ניראות כשאני זקוקה ....עצוב ומזכיר לי למה נמנעת עד כמה שאפשר מקשרים עם אנשים .

מבינה אותך כל הכבוד שאת בכל זאת נותנת ביטוי לכאב כאן אל תוותרי מלהביא את הכאב.... את לא חייבת רק לתת ביטוי של הצד החזק יש חלקים אחרים בתועך שגם מבקשים ביטוי.. אוהבת אותך מלא אביב יקרה

תודה על הכל באמת ...

אני רואה, אבל שותקת. לרב לא יודעת מה לומר. אבל מול הואקום הזה שאת חשה, חשוב לי שתדעי שאני רואה. שלך שירה

תודה שהקדשת לי מזמנך , תודה על המילים שכתבת .. יכולה להגיד לך רק מעצמי כל מה שהיית כותבת במצב כזה שביקשתי לא להישאר לבד היה מתקבל באהבה והערכה רבה ... לפעמים מספיקה יד או קראתי אותך ואיתך מספיק כדי לא להרגיש לבד .שוב תודה על המילים ועל זה שאת רואה .

סליחה אביב. אני כל כך עסוקה בלרחם על עצמי ולא רואה אף אחד מסביב.. את מקסימה וזה לא יפה מצידי... מצטערת. רואה אותך כל הזמן ומעריכה ואוהבת את הנוכחות שלך פה

זה בסדר וברור שסולחת ומאוד מבינה ... וכמו שכתבתי לשירה ואת מכולן יכולה להבין איך זה מרגיש ... שוב תודה על מילותייך

הי אביב, כתבת לי שרומא לא נפלה, המממ... לא בטוח שהכי האמנתי לזה. כי הרגשתי שמשהו כן, ומאד ואין חזרה אמיתית לאיזון. את יודעת, אתמול כשחשתי כל כך כל כך רע, והרגשתי דחיפות לתגובה של המטפל (ורק הוא) והוא לא היה שם, יכולתי להזדהות עימך מאד. והיו רגעים, גם כאן, שהם הנזקקות הזו הייתה בולטת ומועצמת מאד. ואל תשכחי - יש אותנו פה. יש. אני, לפחות, מנסה לעזור. באמת. מבינה מאד את הזעקה שלך, הלוואי ויורגש תיקון שהוא, שלך, סוריקטה

רומא באמת לא נפלה , זה לא אומר שלא נעצבתי ושזה לא כאב ... כשההודעה לא עלתה או לא דוברה הבנתי אבל אחרי שאת העלת אותה ההתעלמות הזו וזה שגם אודי לא הגיב עלייה כאב ואפילו מאוד .. סיפור חיי שרואים אותי כשאני עוזרת נותנת ושם עבור כולם , כן זה מחמיא ונעים כשאומרים לי כאן תודה אחרי שעזרתי...אבל כשאני מבקשת עזרה שאני כותבת שצריכה את היחד ונשארת לבד זה עצוב וכואב עד מאוד ובעיקר מזכיר לי המון המון דברים . והאיזון סוריקיטה יקרה כתבתי ואמרתי זה רק תחילה של תקופה אני מאפשרת לחלקים מסוימים להיות לספר את סיפורם זה כואב ברמות זאת תקופה מאוד חשוכה בחיי ...אבל כנראה שכאן לא המקום שלי להביא את הכאב הזה ....וכן ההבנה הזו כואבת . תודה לך על היותך , וסליחה עם נשמעת לא נעימה הפעם באמת באמת נפגעתי מקבוצה שחשבתי שאני חלק ממנה ...

את יודעת מה שהכי כאב זה שהפעם לא הייתה דחיפות להפך ...שבוע ימים , המון אפשרות להושיט יד עם רוצים ..ההודעה מה 1.9 לא מהיום ... והכי הכי יקרה ברור שאני יודעת ומרגישה כל מה שאת עושה עבורי אוהבת

אין לי הרבה מילים לומר, רק רוצה שתדעי שקוראת ורואה אותך. רואה את הכאב והקושי. שולחת חיבוק חם אם מתאים.