חדר (כמו) ניתוח - בטיפול

אודי, בפגישה האחרונה הרגשתי בחדר (כמו) ניתוח. הרבה שאלות בחלקם הייתי בחלקם הייתי רדומה.. באמצע הפגישה הרגשתי נורא... אני מרגישה שזה לא אותה פסיכולוגית שהתחברתי אליה, זה מרגיש לי מוזר ואחר.. מחנק בגרון :( בנות, אני מצטערת שלא מתייחסת אליכן. אני עוקבת כמעט כל יום. ולפעמים גם פעמיים ביום.. אבל לא מוצאת מילים.. Aya

הי איה, הפטנט שלי, בזמנו, היה לפצל את המטפל כאילו היה שני אנשים ולפנות לחלק אחד שלו ולספר איך הרגשתי מול השני. לדבר על זה. שם בחדר. הכל בסדר, שלך, סוריקטה

אהבתי את המטאפורה הכואבת .. זוכרת פגישות ארוכות שלא זיהיתי את המטפלת והחלטנו בנינו על משפטים מסוימים שהיו קוד בנינו שזאת היא ולא אחרת .. דברי איתה על זה אל תיבהלי את לא היחידה שזה קורה לה , את בסדר והכל בסדר זה רק הניתוקים האלו שלנו , אלה שעזרו לנו לשמור על עצמינו . שימרי עלייך וטוב שאת באה ולא נשארת עם הדברים לבד .

סוריקטה, תוכלי לתת לי דוגמא? לא ממש הבנתי. אביב, תודה על השיתוף, תודה על העידוד!

הי איה, ראשית אומר שעולם הדיסוציאציות מאד מוכר לי מהעבר. עולם של חרדות עמוקות מאד. בהיסטוריה שלי עברתי התעללות. לא יכולתי לבוא ולומר למי שנפגעתי ממנו שהוא (היא) פגעו. הייתי נתקלת בקיר / התעלמות או אגרסיה חוזרת. בטיפול לקח לי זמן להבין ראשית שאת הפגיעות שאני חשה, אלו שהמפטל כביכול 'פוגע' רצוי לבטא כלפי חוץ. לא לשמור בפנים. אפשר לרוץ ולספר באיזה מקום אחר ולא בטיפול שהמטפל/ת נורא ואיום או לכלכך עליו, למשל. אפשר להשתמש כך בפורומים, וזו אינה באמת דרך של ביטוי כלפי חוץ, ובוודאי שלא ניתן לעבד בתוך הטיפול. למדתי שצריך להחזיר לטיפול, אבל איך לאור חוויתי את העולם, ההשלכות שלי וההעברה, אוכל להחזיר לשם אם הציפייה שלי היא לתגובה זהה למה שהיה בעבר. חרדה מפני אדישות, החזר אלים. אז הייתי חוזרת לפגישות ומספרת למטפל כאילו מטפל אחר פגע בי מהלך ניסיון הטיפול בי. בפועל זה היה לאותו אדם, וכך יכולנו לעבוד על זה. יצא קצת מסובך... סופשבוע נעים, סוריקטה