חוויות עבר וזכרונות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי שנה שעברה בלימודים חוויתי עמה אינטרקציות חברתיות שהיו לי קשות . ביקורת, דחיה חברתית בוטה מצד מישהי שאפילו לעגה לי בפנים. וסחבתי את זה חודשים. באיזשהו שלב גם התעמתתי איתה והערתי ופרקתי כמה לא נעים היה לי ממנה. היה לי קשה מאד לכעוס ונטיתי לבכי מההתרגשות של להעמיד אותה במקום ולהיות אטרסיטית ותקיפה (למה לחלק מהאנשים זה ככ קל לדבר ביקורתית ואסרטיבית ולהביע גם כעס עם צריך ולחלק אחר זה ככ קשה רגשית??) על כל פנים זה היה שנה שעברה אבל הזכרונות ותחושות מהחוויות הלא נעימות מלוות אותי עדיין כל הזמן כמו מועקה תמידית שרק מדי פעם אני לגמרי שוכחת ממנה. מה אפשר לעשות כדי ש: 1). אוכל ללמוד להביע כעס כשצריך ולהעמיד אנשים במקום כאשר זה מגיע להם - באופן מיידי וקר רוח בלי שיעשה לי חום ורעד בכל הקור מההתרגשות של הכעס/הצבת גבול. 2) להפטר מהזיכרון ששט לי בראש מהאירועים הלא נעימים שהיו. להשאיר אותו בעבר ולהיות 100%בהווה הטוב של חיי? אולי חלק מהקושי לשכוח קשור שעובדה ששנה ב בלימודים אפגוש חלק מאותם אנשים? אבל כבר היה תיקון והתנצלויות כביכול... אני שהמחשבות ותחושות אנרגיות מזה יעזבו אותי כליל
הי מימה, אני מניח שהקושי להניח לדברים הוא חלק ממי שאת. זה לא רק המקרה הספציפי הזה, אלא בכלל. זה דורש עבודה עמוקה הרבה יותר מאשר תשובה בפורום. לגבי שאלתך הראשונה - הרבה התנסות בפועל, רצוי במסגרת יחסים בטוחים. אודי