החלטות מול פיתויים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי היום החלטתי שאני צמה כי אתמול הייתי באירוע ואכלתי שם המוןןן. רציתי קצת להקל על המערכת.. אני לא צמה בדכ בכלל. אוכלת רגיל ולפעמים זוללת בבולמוס ומקיאה. לפעמים זוללת בלי להקיא.. משקל תקין! אז היום באמת החלטתי. והבטחתי לעצמי להיות נחושה!! עמדתי בהחלטה שלי. היה רגע מעניין שהלכתי ברחוב וראיתי חנות שוקולדים וממתקים ענקית והחלטתי להכנס לעשות סיבוב בפנים תוך כדי שאני סמוכה ובטוחה בנחישות ההחלטה שלי. היו הרבה דברים מתוקים שם. דברים שבכל יום אחר יכלו בקלות לפתות אותי לקנות לזלול ולהקיא וגם להתחרט... אבל היום בגלל שהייתי ככ נחושה במטרה וסגורה על עצמי לגביה אז הבטתי בכל השוקולדים שם והם אפילו לא נראו מפתים ככ. זה לא היה קשה לוותר עליהם. הדבקות במטרה החזיקה אותי יציבה. מחר חוזרים לאכילה רגילה. ואני בספק אם כאשר אעמוד שוב באותה חנות מול כל היצע המתוקים הזה באמת אצליח להתאפק ככה ביום שאין לי איזה מטרה נחושה מיוחדת. הלוואי והייתי מצליחה לעיתים קרובות יותר לשלוט בדחף הזה של האכילה . שלא תהיה אימפולסיבית. כאשר זה עניין של כלום. לא לאכול כלום אז יותר קל. לעמוד בצום יותר קל מאשר באכילה חלקית . כי צום סוגר את התיאבון ואכילה פותחת אותו. אז... מה אני אמורה ללמוד מזה^? לא ברור. על כל פנים זה מספק לקבל החלטה ולהצליח לעמוד בה.
https://youtu.be/5iTTNRE-njM :-)