לבכות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לכולם לקראת תחילתו הרשמית של סתיו, מרגישה, כבר המון זמן, שאני לפני התפרצות גדולה של בכי. משמע, להבנתי - הבעה של תחושת קירבה או חיבור, או פרידה, או שחרור. הפעם האחרונה בה בכיתי הייתה לפני עשרים שנה, והקודמת לה, איני זוכרת. בטיפול הארוך שלי לא בכיתי בדמעות מעולם. אולי היה לו ביטוי אחר לבכי. הטישיו האומלל ממתין לו שם. ואיכשהו, אולי אני מצפה שהגמילה מהתרופה גם היא תתיר משהו. ואולי משונה קצת - יש לי יותר כלים. זה מה שיצא, שלכם, סוריקטה
סוריקטה אהובה. רואה בדמיוני את בכייך, כגשמי ברכה שיורדים ומרווים אדמה יבשה וצמאה. מחלחלים בין החרכים עד לגרעין הממתין שם ומתגעגע. ורוצה כ"כ לבקוע החוצה, רך ורענן, מלא סקרנות, אל החיים.
לך יקרה לחוות בכי משחרר וטוב .. מבינה אותך עד הנימים הקטנים . וככ שמחה לראותך כאן. הטישו בטיפול הקודמת כבר לא הייתה מניחה עבורי :))))))
הי אודי יקר, הי כולם, (בשלב זה אני רואה רק את תגובתו של אודי) מאז ומעולם אני מאד מאד מחכה לגשם. יוצאת מתחת לכיפת השמיים ופורסת ידיים אל על לשמיים. למים המזוקקים האלה. ביום בו נולדתי ירד היורה (אם כי במשמעות שאמא שלי תפסה - התהפך עולמה), ועדיין אני מצפה לגשם, למערכת החורפית הראשונה בכיליון עיניים והוא סוג של יומולדת עבורי. סוריקטה
פתאום חולפת במוחי המחשבה... מתיישהו שיתפת שפעם כשכתבת בפורום כתבת במפוצל דרך ניקים רבים.. את הגעת לפורום לפני... אני זוכרת שכשהגעתי לפורום בנובמבר 2009 קבלת הפנים שקיבלתי מהחברות בפורום היה עבורי כואב מאוד.. מישהי ששכחתי את שמה אמרה לי שאין חיה כזו בעולם במבי ..ושנחוויתי על ידה כמישהי מפונקת ועוד כל מיני.. כבר לא כ"כ זוכרת.. אבל אני זוכרת את ילדה/אשה שבזמנו שיתפה שיום הולדתה חל ב 5 לנובמבר... לא אשכח בחיים לילדה אשה את התמיכה שלה.. הרגשתי שכשחטפתי המוני אבנים וסלעים בלב,היא היתה איתי... עד היום אני זוכרת לה את זה... פתאום חלפה במוחי המחשבה שאולי ילדה אשה זו את ? סוריקטה, ילדה אשה של אז, זו את ?
יש בשמיים קומולוסים, גם הם עננים של גשם. באמת התרגשות. שלכם, סוריקטה
גם אני אוהבת חורף וגשם ... גשם ששוטף הכל .. שלוליות ובוץ ... זה אומר שעוד מעט יש לך יום הולדת .. מן יום שנושא בתוכו המון המוני רגשות לכל הכיוונים ...
הי סוריקטה כאשר הכל חנוק בפנים כמו סיר לחץ שעומד להתפוצץ... כאשר מחזיקים את המכסה חזק במקומה..קשה.... הלוואי שתצליחי לשחרר אפילו קצת.... כי יש כל כך הרבה לבכות עליו... וזה באמת מקל ... איתך, ינשוף
הי ינשוף, דברי חכמה אמרת. ואולי יבוא יום ויהא פורקן גם מעוד סוג. מחבקת, סוריקטה