אודי,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
... .. זמן רב שלא כתבתי לך... עוד מזמן שאמא צביה היתה בחו"ל... .. נפגעתי ממך.. כן... הרגשתי שאתה קצת ציני כלפי.. קצת לועג.. אולי גם קצת קוצר רוח.. .. כן.. קשה.. יחסים בין בני אדם זה משהו לא קל בכלל.. גם אם הם וירטואליים.. הרגשות מאוד מאוד אותנטיים.. אז ממה נפגעתי ? מס' ימים לפני שאמא צביה חזרה מחו"ל , אולי היה זה בחמישי מתיישהו ? (לפני שבועיים אולי ?) לא כ"כ זוכרת בזמנים ואין לי כוח לדפדף פה.. בכל אופן, פתאום תקפה אותי איזו שמחה משונה והרגשתי שהזמן של החיכיון באמת כבר עומד להסתיים ואמא צביה כבר אוטוטו תחזור.. לדעתי שלחתי 2 הודעות באותו יום/ערב , באחת מהן ענית לי משהו ברוח הדברים שאתה שמח על ה ?? לא זוכרת כבר מה.. משהו מהמשפחה של שמחה ..לא זוכרת.. מה שאני זוכרת מאוד זו ההרגשה שלי שאתה כאילו ציני,לועג וגם קצר רוח על ה..כעין שמחה שתקפה אותי.. אהה.. אני נזכרת.. עליצות ! כן, העליצות שתקפה אותי... נפגעתי ולא הייתי מסוגלת לכתוב לך עד עכשיו... גם אתמול בערב כשקראתי את תגובותייך למימה ,שכן, כתבה 5 הודעות... תגובתך למימה על כך שהיא מתקשה להירדם היתה "לילה טוב מימה".... לא יודעת.. כשקראתי את התגובה הזו הרגשתי שהבטן מתכווצת לי והרגשתי שאני לא נושמת... זה כאב.. מאוד.. "שמעתי" קצת ציניות,לעג וקצת קוצר רוח... כן אודי... לא שוכחת לך, ובחיים גם לא אשכח לך את כל מה שנתת לי וקיבלתי ממך.. זוכרת.. אתה ,כמו גם אמא צביה ואנשים טובים נוספים ,זורמים לי בדם.. הפכתם באיזשהו מקום לחלק ממני, מהאדם שאני היום.. וזוכרת לך ולכם את כל הטוב הזה.. יחד עם זאת חשוב לי לומר לך את מה שהרגשתי אז ואתמול.. אולי גם בכדי שאוכל לחזור ולכתוב לך... ????? לא יודעת... רוצה לברך אותך בשבת טובה, רכה ונעימה.. ללא קוצים... רק את המתוק שבפנים, בתוך הסברס... במבי. ואשמח לשמוע אם יש לך מה.. תגובה לתוכן הלא קל שכתבתי...
נדחפת ...זוגרת כל כך את ההודעה ההיא . בעיני הייתה בה כל כך הרבה אהבה ורגש טשמחה על זה שאת מתאוששת ונימצאת במקום טוב ומחוייך .. כואב לי שככה ראית את הדברים . ומי כמוני יודעת איך ההרגשה המזופתת כשרואים דברים בצורה כואבת .. אוף במבי אוהבת אותך טשמחה על ההודעה הזו ושאת ניךחמת על קשר מדהים ואוהב כמו שיש לאודי ולך .
הי במבי, חשבתי עלייך המון. חסרת כאן. זמני קצר, ועימך הסליחה, בינתיים, תוכלי לקרוא את אשר כתבתי בתגובותיי האחרות - נראה לי שיתאימו גם לך. על כל פנים, התגובות של אודי, עליהן הבנתי שאת מדברת, נחוו כנפלאות בעיניי והעלו בי חיוך ותחושת חיבה. שום לעג. חיבוק, סוריקטה
הי במבי יקרה שלי, הסקרנות הובילה אותי לחפש אי שם מאחור. הודעתך הראשונה בפורום הייתה ממש בראשית נובמבר 2009. עמוד 588 אצלי במחשב. הפעם הראשונה בה הגבתי להודעתך הייתה כמעט כעבור חודש. בסוף נובמבר, אחרי שבחנתי וראיתי מה קורה, אחרי שדיווחת על רגיעה ולא נסת על נפשך (כפי שאודי כתב אז). קראתי את הודעותיו של אודי אלייך, וכבר אז, ולתחושתי לאורך כל הדרך, נוצר בינכם קשר יחודי מאד. אני יכולה להבין שהיא מעוררת קנאה. על עניין תחושת הבוז מהסביבה, שאת מרבה לתאר, עוד אחשוב. או שמא כבר כתבתי על כך משהו בעבר (?) ליל מנוחה, שבת מנוחה, סוריקטה
הי במבי, כתבתי לך במלוא הרצינות ומתוך שמחה לראות אותך ככה. לא היה ולו צל צילה של ציניות בדבריי. אגב, גם למימה, כתבתי את ה'לילה טוב' ממקום רך שראה כיצד ביום החופשי של הפורום היא מתקשה לישון ומעלה עוד ועוד הודעות עד לפנות בוקר. גם שם לא היתה ציניות (לפעמים אני ציני מול הודעות מסוג מסויים, אבל לא הפעם). אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
