.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/09/2016 | 07:03 | מאת: גולם

איך מכל ההודעות רק לשלי לא התייחסת? כאשר הודעתי היתה מופנת אליך באופן ישיר ועם שאלות וחיכיתי בסבלנות רבה לתגובתך ובסוף בחרת להתעלם??? תוכל בבקשה להתייחס להודעה הקודמת ??? ותודה לחברותיי שהגיבו, תקופה לא קלה, בעיקר תחושה של פחד, מחנק, ולחץ פנימי יומיומי, וגם מי שהיתה אמורה להיות משענת לא חלק מזה, גם היא כמו אודי בחרה מלהתעלם ולא להתייחס ברצינות להודעה ממני שהציגה מצוקה אז נוסף להכל גם אכזבה.

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2016 | 16:22 | מאת: סוריקטה

הי גולם, פליז, נסי לא לדבר כך אל אודי. הוא חבר ושותף שלנו. ולגבי הסתרה - מה שעלה לי במיידי, הייתה המחשבה על דברים שדווקא זזים בזמן חופש בטיפול. ושגם בחיים שלי הסתרתי צמיחה מעיני אמא. מעניין. בינתיים, סוריקטה

28/09/2016 | 19:18 | מאת: אביב 22

גולם יקרה ,לא רציתי לכתוב לך כאן רציתי להשאיר את המרחב לך ולאודי ...אז משתמשת בהודעה של סוריקטה אלייך . מבינה את התסכול שההודעה נשארה ללא מענה ובכל זאת ...לא רק על שלך אודי לא הגעב גם על שלי ושל אני 38 ..זה קורה זה לא נגדך.. בדקת עםהמטפלת אם קיבלה את ההודעה שלך . ולמה לא הגיבה . כואבת שככה מרגיש לך ,מפחיד ולא בטוח ומה יכול לעזור בכל זאת ???? השבוע כתבתי למטפלת סמס כמו שמוסכם בנינו היא לא ענתה .זה היה בשעת מצוקה אמיתית . כל מה ששיננתי לי זה שלא אפול למקום שלא ניראה שזה קורה .. כשביררתי איתה למחרת מה קרה ..מסתבר שלכ קיבלה את ההודעה .. ולגבי ההסתרה ,אולי כי חצי מחיי סוריקטה הם הסתרה של צמיחה של פגיעה של הצלחה של כישלון ...בטיפול אני מביאה את הכל אבל ממש הכל ..

הי, הסיבה היא שהיו כמה הודעות שנכתבו לאחר שסגרתי את הפורום והועלו כשפתחתי אותו שוב, ובעקבות ריבוי ההודעות עליהן השבתי - חמקו מעייני. לא משהו מכוון. אבל: לא נוח לי עם הנימה התובענית והתוקפנית שלך כלפיי. אני יכול להיות אמפתי ומבין את פגיעתך, אך האמת היא שאני מרגיש דווקא כעס ותסכול, אז לזה אתן ביטוי. איך זה שמכל היש והמענה שאני נותן מה שבולט ונשאר זה הודעה שפספסתי? ועוד כזו שמנסה להיעלם ולהתחבא כנקודה? אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית