מצב התודעה ברגע הראשון שמתעוררים

תחושות ומחשבות ברגע הזה - האם יש להן מעמד של חלימה? לפעמים מרגישה מעין הוויות מטושטשות וטראומטיות ברגע הזה. כגון תחושה של חוסר יכולת לעכל את החיים שקורים לי. כאילו הכל מתרחש מחוץ ליכולת העיכול וההגבה שלי ואני נגררת עם הזרמים...מטושטשת ולא מעכלת את שטף הגירויים . אחרי קימה מלאה משינה המודעות הופכת רגילה ומוסחת בענייני היום יום למיניהם וההרגשה עוברת לי. אני חושבת שזה מתאר הוויה מאד עמודה אצלי שאחראית לבולימיה אולי. אודי איך מקבלים גישה לתחושה ששם ומתקנים שתהיה חוויה של יכולת עיכול תפיסה ובחירה? שתי רגליים יציבות על הקרקע ואני שיודע בדיוק מיהו ומה הוא רוצה. בלי טשטוש. איך עובדים על התחושה ההוויתית ההיא? בא לי שיכניסו אותי לתוך אי ודאות ויתאמנו איתי על היכולת לעכל ולתפוס בלי להטשטש לעצמי.