חשבון נפש ...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/10/2016 | 13:41 | מאת: אביב 22

כל כך אוהבת לעשות עם עצמי חשבון נפש כזה שמזיז אותי מהמשבצת ומוביל עוד קצת קדימה ... אני כבר חושבת שאני יודעת מה אני רוצה לעשות שאני יהיה גדולה , מה המטרה שלי בחיים .אולי זה אשמע , גדול יומרני , אבל באמת בכנות אני רוצה להיות אדם יותר טוב לעצמי ולסביבתי ..רוצה ללמוד עוד ועוד על הנפש שלי על מי שאני ולנסות לשפר .. כי מה עוד נשאר לו לאדם בערוב ימיו עם לא את עצמו וסביבתו. מזכירה לעצמי שוב שלא חשוב כמה נמוך נפלתי וכמה עוד ארוכה הדרך מה שחשוב באמת זה לאן נושבת הרוח ... המפרש שלי מתוח לפנים :) מסתכלת ביראת כבוד על הדרך שעשיתי בשנתיים שאני כאן, בשנה האחרונה שהייתה טובה אלי , מספיק מאתגרת כדי שאצמח עוד קצת ...מאחלת לעצמי עוד שנים כאלו ... מודה לכם כל כך , לכולםםם על שיתופים ששיתפתם , על שנתתם לי להיות אתכם על שהייתם איתי . שהכלתם אותי , שנשארתם גם שפגעתי , שהייתם מספיק קרובים כדי שאפגע .. על שיקופים שראיתי דרכם את עצמי ...שנתתם לי אפשרות להיות כאן על כל חלקיי גם הפחות נעימים ובכל זאת שמרתם לי מקום .. מבקשת את סליחתכם שפגעתי שלא הייתי מספיק רגישה , על מקרים שהאגו הלך לפני ועל מקרים שהוא הלך אחרי (אותה המחלה רק בצורה אחרת ) , סליחה שלא הצלחתי לעשות הפרדות בן שלכם לשלי. מניחה כאן משהוא שיושב לי על הלב כבר המון זמן , סליחה לרחל רחל , בפעם האחרונה שנכנסת לכאן הייתי כל כך מרוכזת בקושי שלי בפרדה מהמטפלת שלי . כל כך מזדהה עם המקום שלך ולא יכולתי להגיב לך ...קפצת לרגע קט וחוץ מאודי אף אחת מאיתנו לא הגיבה לך מאז נעלמת ...מקווה שפשוט הרגשת שאת לא צריכה יותר ושצמחת ולא שהרגשת שקופה שאין לה מקום .. וסליחה נוספת אישית לסנדי , על הנוקשות , על הקושי לראות אותך באמת , לראות שכתבת אז את מה שכתבת ממקום כואב ופגוע שלך . להבין שכמו שאנו נפגעות תקיפה מינית נפגעות מכל אזכור של אשמה כלפיינו ..את באמת באמת נפגעת מלבוש חושפני בסביבתך, להבין לעומק את השוני בנינו ...לימדת אותי עוד קצת כבוד לאחר , תודה אוהבת אותכם ואתם באמת חברים שלי ... https://www.youtube.com/watch?v=6I3AMEcaXyA אודי , לא אכפת לי כמה פעמים אמרתי לך את הדברים ... תודה , תודה שאתה כל כך מאפשר לי להיות כאן על כל מי שאני , ללמוד , לטעות , לנסות ... חייבת לך ענף אחד ענק ענק בצמיחה שלי :))))) חג שמח , מלא מלא בתקווה ....

לקריאה נוספת והעמקה
09/10/2016 | 22:56 | מאת: ינשוף

את השראה בשבילי איך שאת כל הזמן עובדת על עצמך.. לומדת, צומחת, מתפתחת וכל כך הרבה מעבר!!! באמת שאני מאחלת לך שתמשיכי להתפתח ולצמוח בקלות כמה שאפשר.. אוהבת אותך מאוד... ינשוף

10/10/2016 | 17:51 | מאת: אביב 22

אוהבת אותך המון את יודעת לצמחים אין מראה מולם ...אבל לך יש ראית לאחרונה כמה גדלת והתפתחת.. חיבוק ענק

10/10/2016 | 05:24 | מאת: סוריקטה

אביב יקרה, הודעה מן הלב עם מקום רחב רחב. את יודעת, נראה לי, שאני עושה חשבון נפש כל רגע ורגע, ואיכשהו דווקא ביום המיוחד הזה, יום כיפור, השקט-סוער, אני מבקשת לי קצת חופש מחשבון הנפש המתיש הזה. אפילו לפרוק עול. לא באופן מופגן של ממש. גם לא בעיני עצמי. יציאה בשאלה בקטנה, במובן המטאפורי. הייתי רוצה לבקש סליחה על המקומות שהכאבתי. אני יודעת שהכאבתי, ולא מתוך כוונת זדון, אלא מתוך כוונה להצמיח. ככה גם הורים עם ילדים, ככה גם מטפלים עם מטופלים. כך תפיסתי. אבל לרגע אני חושבת שהכי סליחה היא על חוסר סבלנות שלעתים ברחה לי. לא כל כך כאן, כי כשאין לי ממנה, אני לא רושמת, אלא מתכנסת לי. ואני אדם, מנסה לומר לעצמי. לא ספוג אינסופי. לא ניתן תמיד תמיד להכיל. ובעצם גם סליחה על רגעים בהם לא חשבתי מספיק צניעות. זה בר תיקון, לעתים. בפרספקטיבה. אני זמן רב פה בפורומים. חלו שינויים. פחות מקריבה את עצמי, נראה לי. לוקחת פחות אחריות-של-אשמה (וזו, למדתי לומר, בעצם חוסר אחריות - לקחת יותר מידי על הכתפיים). ואביב - מזכירה גם לך - את לא אשמה בסבלותינו כולנו, גם אין לך כוח כביר כזה למוטט בהינף יד. אבל, כאמור, ההרגשה מוכרת. אתמול היה לי יום מאומץ, והלילה דליי מים מהמזגן המשובש נשפכו לי על הראש. מצחיק-עצוב, אבל לא ישנתי כל כך. ואני חושבת, אביב, שיש אנשים שהיו צריכים לבקש סליחה מאיתנו, ולא הפוך. אבל זה לא יקרה. סיבה טובה לכעוס. אבל בואו נקווה שנשחרר את הזעם והמשאלה הפחות ריאלית. ותקווה... איך המטפל שלי ראה וגם אמר שהדבר שכל כך אפיין אותי, והוא הבחין בכך בתחילת דרכנו הסבוכה, היא התקווה המוזרה הזו. את כל-כך משתדלת, מאחלת לך ולכולנו הרפיה טובה, תחושת ניקיון ושלווה יחסיים. שלך, שלכם, סוריקטה

10/10/2016 | 17:42 | מאת: אביב 22

אין לי ספק שאני לא אשמה בסבל של האחר , אני לא אשמה שאחרים עוזבים כן לפעמים במבט לאחור אני יודעת שיכולתי אחרת , זה עצוב ומלמד כאחד ...לא שזה אומר שאם הייתי נוהגת אחרת הדברים היו אחרים . הסליחה היא עבורי לא עבור האחר .. חשבון נפש כל הזמן , נכנסתי לפורום באוקטובר ככה שזה איזה סגירת מעגל של שנה נוספת כאן... ואחרים ככלל לא מצפה מהאחחר לבקש את סליחתי שיעשה עם עצמו חשבון נפשו . אבל יש כאלו שבא לי להתעמת איתם .

10/10/2016 | 17:07 | מאת: חנה

איזה יופי, כך אני מרגישה עכשיו. מעריכה את יכולת הראיה הזו והרצון להטיב ולצמוח עוד ועוד... חיבוק אם מתאים (((((())))))

10/10/2016 | 22:02 | מאת: אביב 22

איזה כייף לקרוא שככה את מרגישה. אכן צדקה סוריקטה כאבי גדילה ..

את נהדרת. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית