פסיעות וצעדים..(טריגר)

פוסעת קדימה ושוב באדמה מביטה כואב לי כל כך בנשמה זיכרונות ארורים ,אין לזה סוף קופסאות , ארגזים מגרות נשכחות עכשיו יוצאות ומתפוצצות במוחי ... נושמת בכבדות לתוך הכאב... וכואב הלב אכן אודי אין חיים בלי כאב ואין אדם בלי כאב אבל זה בילתי נסבל ולא ניגמר ... סליחה ששוב אני באה ככה ..