נוקשות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/11/2016 | 19:49 | מאת: הילה

מרגישה את עצמי קשה/נוקשה נעדרת רכות קשה לי עם עצמה ככה

הי הילה, ספרי קצת יותר על ההרגשה הזו? אודי

09/11/2016 | 06:06 | מאת: סוריקטה

הי הילה, מקום מוכר ועצוב. מוצאת שאני לאחרונה כך. הכי מוזר - אישה שמנסה להציל חתולים וצמחים, משקיעה ומסורה ועושה כיף לתינוקות, וילדים הולכים אחריי כמו החלילן מהמלין, ואני שואלת למה, איך אני עובדת על כולם? סוריקטה

09/11/2016 | 16:18 | מאת: הילה

ראשית, פה אצלינו את מביאה כמויות של חמלה. עוד מחשבה זה על הילדה, הרגו ורצחו לנו אותה בנפש. הרוך הפך לנוקשה. בבית לא היו בובות רכות, לא כריות ולא חפצים רכים. השפה הייתה כל כך נוקשה וחסרת גישה לחמלה הילדית. אני מרגישה שמבינה אותך באופן מאוד עמוק. בטיפול מנסים לגדל את הילדה הפצועה. את יודעת? השבוע ביום ראשון היתה פגישה מאוד משמעותית בקשר לאמא ולילדות החלולה. הילדה שבתוכי שתמיד היתה עם הגב אליי לפתע הסתובבה אליי וביקשה חיבוק.... תחושות מטלטלות... את יודעת? אני מרגישה שאני אוהבת אותך. שלך, הילוש

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית