חולה .................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הדברים האחרונים שכתבתי פה והיו מטלטלים,לא הובאו בטיפול....לא יודעת למה....אמרתי לה בהודעה והיא כתבה "כשיתאים תשתפי"...כנראה...אבל מרגישה שזה פגע בי שלא שיתפתי ...גם פיזית... השבוע אני לבדי בבית שבוע ימים,עם הבן הקטן מוזר לי שהבית ריק.... ולצערי נהייתי חולה הלכתי בכל זאת לעבודה כי לא מצאתי מחליפה, אחרי שכתבתי למטפלת והיא כתבה לי שמותר להיות חולה אז רק נשארתי היום בבית והתעקשתי למצוא מחליפה....אבל הרגשה כאילו אני מתעקשת לעבוד גם כשרע :( ובדרך כלל אני לא חולה כל כך ובכלל לא לוקחת ימי מחלה...הפעם זה תפס חזק ואני חלשה פיזית וגם נפשית. דלקת, אנטיביוטיקה וכו' ואין את מי לשתף או שידאג לי ולהפך לא מספרת להם כי נסעו רחוק למקום קשה (ויורד שלג שמעצים) וקשה לי כל כך גם עם זה.... שיתפתי אותה לפחות ואני חושבת שהמצב הנפשי הפעם השפיע על הפיזי...כנראה זה קורה...סתם רציתי לשתף. למה אני מרגישה שאסור להיות חולה? או להעדר מהעבודה???? מוסר עבודה או הרבה מעבר??? :( יום שכזה, עצוב, חסר חיבוק מנחם כזה ומישהו שיכין תה (אולי הפולניה שבי שמתלוננת באה לה פתאום :( ) מצטערת
קודם כל מאחלת לך רפואה שלמה במהרה.. ואם מתאים שולחת חיבוק מרגיע.. מכירה את המקום הזה היטיב שלא מרשה לעצמי להיות חולה.. לי זה יושב על זה שאני "חייבת" להראות לבחוץ ש "הכל בסדר" לא משנה מה שקורה... זה בא לי מי זה שהיה אסור להיות חולה, אסור לבטא חולשה, תמיד להיות בשביל השני... וכאשר אני כן מסכימה לאפשר לעצמי להיות " חלשה " יש לי רגשי אשם. איתך בלב, ינשוף
מיכל תרגישי טוב , אתך
מיכל יקרה, מותר להיות חולה וטוב שאפשרת לעצמך לנוח בבית, למרות שהוא מרגיש לך קצת ריק. מפחיד לפעמים להרפות. שולחת לך חיבוק וגם כוס תה עם דבש, לימון וגינגר. שבת שלום שירה
הי מיכל, אנחנו מכירים את הקושי שלך להיות חלשה ונזקקת. אני משער שזו התשובה. אבל זה בסדר ומותר ואפילו חשוב. ואפשר גם לפעמים להנות קצת מלהיות חולים... (אכין לך כוס תה וירטואלית) אודי
תודה יקרות..ממש ביקור חולים מצווה חשובה :שיפרתן לי ולא במעט את הרגשתי....מקבלת אתכן בחום וגם את כוס התה ;)
הי מיכל, זוכרת שדיברנו על שליטה והתרה, אולי גם אשמה? ייתכן שיש קשר? בשנים האחרונות הרשיתי לעצמי להיות יום אחד חולה/ חלשה (ואיכשהו להרשות לעצמך להיות חלשה זו מעין חוזקה, לא?). אם כן, יום חופש אחד בלבד. לא הייתי ממהרת להתגאות בזה. אדרבא. מקווה שאת יותר בטוב. תעדכני? שלך, סוריקטה
מיכל יקרה , מאחלת לך החלמה מהירה.. גם אני חולה.. עדיין לא מרשה לעצמי .. אומרת "זה יעבור", לוקחת אקמול,קולדקס ועוד כהנה וכהנה.. אמא צביה אמרה לי שמותר להיות חולים.. שזו לא בושה.. מאחלת לך החלמה מהירה והתחזקות שלימה.. במבי.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
