ניתוק הגוף
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי יקר לקח לי זמן שהאסימון ייפול והוא נפל בסוף כמובן שלא מוכרחים עכשיו רק ... שזה כל כך מורכב להסיר את הניתוק הזה .. כבר שנתיים מוציאה גרגר גרגר כי להסיר את הערמה יגרום למפולת ...שאף אחת מאיתנו לא ממש יודעת איך..מורכב ,לכל אחד מחלקיי קשר אחר לגוף ושימוש אחר בו , עצוב אודי אבל לטפל בו זה לא רק לעמוד מול האבדנים והפגיעה , זה לעמוד מול אוןטומטים הרסניים ביותר. של תיכנות רב שנים ומיומנות מופלאה של אבי מולידי . כאן נדרשת משנה זהירות לא למצוא את עצמי במקומות שאני לא מוכנה להיות בהם שנית. עצם הנגיעה בנושא הוציאה את ההרסנים וגרמה לסוף הטיפול הקודם ..עכשיו בנוסף לקושי ממה שחבוי בהגנה הזו (הניתוק) נוסף גם הפחד שגם היא לא תעמוד בזה . בשנתיים האלה עשיתי המון דברים שיניתי המון הרגלים ועדין זה כל כך טיפה בים .. מאמינה שהשילוב של הקורס הנוכחי והטיפול יגרמו לסדק להתרחב לפחות לבושה והאשמה להפחית מעצמם ... מקווה שהכתיבה על הנושא וההתעסקות בו גם אם מתוך הניתוק יגרמו ליותר חיבור ...בכל פעם עוד קצת והכיוון קדימה :)
קשה כל מה שקשור לגוף.. כמו שאת כותבת... לאט לאט טיפה ועוד טיפה את לא באותו מקום איפה שהיית לפני שנה או שנתיים.. איתך, ינשוף
ינשופי יקרה ..נכון ומזכירה לך שגם את לא איפה שהיית לפני שנתיים. יחד יקרה צעד ועוד צעד ...אנחנו יכולות לנזק ולרוע. חיבוק
אביב את מדהימה. רואים שההבנה והמודעות שלך על עצמך מקדמים אותך.. לאט אבל בטוח. Aya
הי איה תודה על המילים ,על תזכורת חשובה בכוחות ומודעות. חושבת שמילת המפתח בצמיחה שלנו זה המודעות הקושי להבין את הניתוקים את הנזק את מי שאנחנו. מכאן זה רק קדימה ...שוב תודה על היותך ...
הי אביב, בהחלט ייתכן שהתנועה המשותפת - גם של החלקים המנותקים - יוצרת חיבור ויחסים שמתקרבים יותר ויותר... אודי