מחשבות והתנהגויות תוקעות

הלבד העכשווי שלי תוקע אותי מאוד. אני יודעת את זה. לכאורה אני חיה, עובדת ומתפקדת. אפילו יש לי כמה חברות (: יודעת שגם משתדלת לנסות ולשפר את החיים שלי. אבל, איפה שהוא עמוק נראה לי, ולא יודעת אם זה תמיד קיים או לא, בעיקר אחרי שקשה ורע ולא משנה באיזה תחום. עולה ישר המחשבה של רע. שבסוף אהיה לבד אז למה עכשיו להתאמץ. אנסה להסביר עוד, למשל, התחלתי לאחרונה לעשות לייזר (הסרת שיער), ולפעמים עולה לי המחשבה של למה. למה בכלל לעשות, למה אני חושבת על העתיד.. הרי בכל מקרה יהיה רע ואהיה לבד וכו'.. עכשיו נגיד, מנסה לאכול יותר בריא וקצת לרזות, אולי לעשות קצת כושר ואז שוב חושבת לעצמי, למה בכלל אכפת לי ממה יהיה מחר. ועוד דוג' מנסה לחסוך קצת כסף, לא משנה כרגע אם מצליחה או לא, אבל זה כן במודעות, ושוב עולה המחשבה, בשביל מי אני עושה זאת? אני הרי אהיה לבד ואני לא מתכננת לחיות לבד כל חיי.... אז למה לחסוך? ואתמול היה יום כזה, הגעתי הביתה והדברים עלו. היה אתמול משהו בעבודה שגרם לי לחשוב שוב שאני תקועה ולא מתקדמת, ושאולי לא מעריכים אותי מספיק (וכאן גם אכניס את זה שבסוף לא הולכת לקורס שרציתי מכל מיני סיבות שלאו דווקא קשורות אליי וזה ממש מאכזב אותי). אתמול גם היו מחשבות על השבת הקרובה שאיפה אהיה, ומשם הדרך קצרה לזה שאין לי משפחה ושאני לבד... והיה לי סכין בתיק כי לקחתי לעבודה בשביל לחתוך ירקות... ונראה לי פעם ראשונה שחשבתי להשתשמש בו כדי לפגוע בעצמי. זה לא קרה, כי אני בעיקר מפחדת וגם יודעת שזה לא באמת טוב בשבילי. אתמול שלחתי לה הודעה שלא טוב לי ושאלו הדברים הקבועים.. אבל בסופו של דבר מה שמפיל אותי ומה שמכניס אותי לדיכאון, זה פחות החברות או העבודה, אלא הלבד. הלבד שאומר לי שאני דפוקה שתמיד אהיה לבד, שרוצה משפחה ולא יודעת אם תהיה. והיום בטיפול- היא ניסתה להבין יותר... ואולי רק עכשיו היא הבינה שבעצם ה- לבד של עכשיו גורם לי לא לרצות לחיות. והיא נתנה לי שעורי בית למשהו שקשור לזה. היא גם קצת "נכנסה" בי היום כהגדרתה, וזה דווקא היה בסדר גמור בשבילי. נראה לי זו ההודעה הכי ארוכה שלי. אז בקצרה, אודי ועוד מי שקוראת. אפשר לשנות את המחשבות התוקעות? האם יש לי למה לחיות אם אהיה לבד? אני הרי לא יודעת מה יהיה בעתיד אלא רק עכשיו.. היא אורמת שאני צריכה לקבל את זה שעכשיו אני לבד ושזה קשה/ מבאס וכו.. מקווה שאיכשהו הייתי קצת ברורה.

הלבד הזה באמת קשה ולא פשוט . מסכימה עם המטפלת שאת חייבת לקבל את עכשיו ולקוות לעתיד אחר. מחשבה בעיני לא גוררת מציאות אבל מקבעת אותנו להתנהגות כזאת שמצדיקה אותה. למשל טיפוח עצמי שבעיני אין לו קשר ליחד או לבד כי עם עבורך אבל כמובן שאם תזניחי את עצמך גם החברות שלך לא יהיה להן נעים בחברתך ... וחנה חושבת גם שהציפיות שלך מבן זוג קצת אולי גבוהות מידי . זוכרת שכתבת כאן כמה פעמים על מפגשים נחמדים אבל סגרת אותם עוד לפני שניסית ....ויקרה רואה המון שיפור בעבר לא ניסית בכלל עכשיו קצת יותר ובעתיד אני מקווה עוד יותר . גאה בך על ההתמדה בטיפול .. זה ממש לא תקועה . שיהיה סופש נעים למרות הכל

ורק לגבי בחורים, לא הכל קשור אליי, ולמשל הבחור האחרון הוא זה שלא רצה ואני דווקא כן, אבל נראה לי שלא כותבת בדרך כלל...