אשמח לעזרה ולהארת הדרך.. תודה רבה!

לפני כארבעה חודשים התחלתי טיפול פסיכולוגי אצל עו"סית קלינית. בהתחלה היה לי ממש טוב, הרגשתי שהיא נותנת לי כוחות ושדברים בחיי משתנים. בחודשיים האחרונים הרגשתי שאנחנו נכנסות לעומק הכאב. לא הצלחתי להחזיק מעמד בבית משבוע לשבוע, הרגשתי מוצפת וכאובה. אז התחלנו להיפגש פעמיים בשבוע. וגם זה היה לי קשה מאוד. אז התחלנו להיפגש שלוש פעמים בשבוע. הזוי... הרגשתי שהכאב מציף אותי. שאני הולכת עם בור בלב, עם מועקה ענקית. תפקדתי כמעט במאה אחוז מבחינת בעלי והילדים והבית. הרגשתי שאני יוצאת מהפגישות מרוסקת. הרוגה. מבלי יכולת להתרומם. היה לי קשה לנסוע חזרה הביתה. באיזה שהוא שלב המטפלת הציעה לי לקחת כדורים. כדי להקל מעלי את הסבל ושנוכל להמשיך בטיפול. זה שבר אותי. מה את לא סומכת עלי שאוכל להתמודד לבד? אני רוצה להתמודד, אני רוצה לקבל ממך כלים לעמוד מול הכאב שלי. אני לא רוצה לקחת כדורים שיפחיתו לי את הכאב... עשיתי הפסקה איתה. רציתי לבדוק ולברר עם עצמי ועם אחרים מה נכון לי. אחרי שבוע וחצי שלחתי לה מייל שאולי אנחנו יכולות להמשיך את הקשר בצורה אחרת. שתקל עלי ותעזור לי. ולא שרק תכביד. הרגשתי שאני לא יכולה להיפגש איתה כי הגענו לרמה של קרבה ואינטימיות שמאוד פחדתי ממנה. אז ביקשתי ממנה שנפגש בהתכתבות במייל. התכתבנו. הבנו ביחד שאני מרגישה בטיפול שהרע עולה על הטוב. שכדי לשאת את הקושי הרב שהטיפול מעלה צריך שיהיה מספיק שקט בפנים שהטיפול נכון וטוב לי. ואני לא מרגישה ככה. אני כל הזמן חוששת שאולי זו לא דרך נכונה. שאולי זה לא טוב לי. ולאחרונה הרגשתי שזה עושה לי ממש רע. אין לי בעיה להתמודד עם כל קושי שבעולם אם אדע שהוא יצמיח אותי. שהוא יעשה לי טוב. אבל פה אין לי את הבטחון הזה. החלטנו ביחד שאולי זה לא מתאים לי הטיפול. ונפרדנו ככה במייל. זו היתה פרידה כואבת. מאז כמה ימים אני עם כאב גדול בלב. אני חושבת הרבה על המטפלת כי ממש נקשרתי אליה ואני אוהבת אותה וסומכת עליה. חושבת מה נכון לעשות, אם נכון לחזור אליה לטיפול, אם נכון לחפש סגנון טיפול אחר.. אני ממש אבודה. מחפשת את דרכי באפלה.. אשמח לעזרה ולהארת הדרך.. תודה רבה!