מנסה להירפא
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי, שלום לכולם.... אני מנסה להירפא. השתחררתי לפני כמה שנים. זקוק לי תקופה ארוכה ארוכה של שקט, שלא יגעו שלא יתקרבו. שמה שיש לי שיהיה שלי. שלא רק אגיד את זה לעצמי אלא שארגיש את זה לאורך תקופה ארוכה שדי יהיה בה להיספג במקום המעורער והמנוצל. ולהחלים. שקט זה לסגור את הדלת אחרי, ושאני אהיה שם לבד לבד. דקות ושעות וימים של מרפא. שקט שקט שקט. שאני אנהל את המשאבים שלי, ולא משנה מהם, אם זה הזמן או הכסף או התחביבים או כל דבר אחר שתעלו על דעתכן. אני הולכת סחור סחור כי אני לא רוצה לדבר ברחל ביתך הקטנה. אבל אני כן רוצה לספר על שבר אחד גדול שאני חווה בימים האחרונים. אבל איך אספר אם אני לא רוצה להיחשף? אז אודי, אולי תנסה להבין אותי גם כך. אתה מכיר מצב שחלק חשוב מנשיות הולך ומצטמק??? ובפתאומיות??? בלי תסמינים אחרים???
מכבדת את ההגנות שאת מבקשת . והמשאלה הזו שנובן ללא ממש מילים יוצרת בעיות ...הנה סובייקטיבית ומלא כשלים ..מנציחה אכזבות והרגשה שלא מובנת ולבד . אתך בשקט בתוך הסערה משאירה לך המון מרחב ובכל זאת אתך ....
את מקסימה כתמיד. ואני עדיין מאמינה ומקווה שאודי יכול לעזור לי גם כך.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
