אודי וכולכם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אביב.. קראתי את ההודעה שלך בעץ שמזמין והרגשתי שהעץ נקי וטוב. רציתי להצטרף,אפילו התחלתי לכתוב אבל הרגשתי שכולי שריפה אחת גדולה. כאמו זו שמשתוללת בכל הארץ. הרגשתי שאם אכתוב בעץ הזה ,אשרוף אותו. מחשבות ,מילים ,מעשים. כן..אני מלאה ברעל. כולי עשן שחור ולבן. השחור הוא מהשריפה שבתוכי והלבן הוא מנסיונות הכיבוי שלא מצליחות לי. אודי.. אם קרה לך משהו אני אשרוף את כל המדינה הזו. אני כבר לא יכולה יותר. אני כבר חולה למעלה משבועיים ויוצאת מדעתי. לוקחת המון תרופות למרות שלא מאמינה בתרופות. עושה הכל. כמעט הכל. ואלך עוד מעט לקורס פיסול. פעם שניה ושוב אגיע חולה. ואם הפעם האצבעות שלי תהיינה כמו זומבי אני לא יודעת מה אעשה. כמעט ומתתי עכשיו כשקראתי על השריפה במשגב שמתפשטת לגילון. בא לי לנסוע עם מטף :((((( איזה חוסר אונים העולם הזה :((((((( כל העולם אדום/כתום/צהוב חתכת שריפה ענקית עם עשן שחור של האש שמכלה כל חלקה טובה ועשן לבן מניסיונות הכיבוי שלא מצליחות. וגם התרופות לא עוזרות לי .גם לא האינהלציה. וכולי כבר עשן שחור של השריפה הפנימית שמכלה אצלי הכל וגם עשן לבן עם ריח של אנטיביוטיקה וחומרי אינהלציה ועוד מרעין בישין ריח של תוהו ובוהו. ועוד מעט והעולם ייחרב לגמרי.
הי במבי, נגרם נזק לכמה גינות ולפרגולה ולהרבה חורש ויער. לא נעים בכלל, אבל לא חורבן. לוחמי האש פעלו למופת והושגה שליטה מלאה במצב. אודי