מרגישה שהכאב שלי גורם עוול לסובבים

הי למי שיקשיב לי, אני כבר לא בטוחה שיש מי. שיש מי שיכול לשאת זאת. היום בבוקר שיתפתי במשהו, אולי פחות נעים וקיבלתי נזיפה. אז הבטחתי לשמור אצלי בפנים דברים רעים (אליפות של שנים, כך הרי חשבתי שאוכל לרפא את אמא). ועדיין, אם כל הידיעה הזאת, אני מתמידה בתפקיד פילטר רעלי הסביבה. אשמה בזיהום החוץ. הווה אומר מצב פחות נחמד של חוסר הפרדה, מה שצמוד להתפרקות. ומאותו אדם (ואין לדעת, אולי הוא פשוט פתח רע את היום כי הילד שלו חולה) נזף בי שוב על לכלוך שעלול להיווצר בגלל איזו פעולה שלי. ומדהים, כי מה שעשיתי, כך חשבתי, אמור היה להקטין רמות טינופת, אחרי שניקיתי באופן יסודי בלאגן דוחה שמישהו אחר בכלל עשה. אז נעלבתי לי. מאד מאד. בשקט. ושמעתי את קולו של המטפל שאומר לי שאכן הצדק עם הנוזפים, וחווים את המעשים שלי כתוקפניים מאד. ושאני מצליחה להעביר באופן לא מודע לאחרים את המחשבה שאכן אני אחראית לנזקים ולמפגעים. באמת יש בי תוקפנות, בכל אחד יש. מניחה שבגלל הבעיה הטכנית לא תיווצר ממש שיחה, לצערי. אבל כתבתי לי. סוריקטה