סוריקטה וכולם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קודם כל מתנצלת אם יצרתי בהלה , בתוך הכאוס האישי הבלאגן הזה לא תרם לחווית הפיצול והניתוק ...וכן סוריקטה במידה מסוימת אני מסכנת הרבה בכניסה לפורום . אלא הם חיי זה לא בהכרח חייו של האחר . אז כפי שאולי שמתם לב המערכת סידרה את בעיית הטלפון . מהמחשב ברגע שנשלחת השאלה נסגר החלון ואז בעצם אתם לא מנותקים מהשם שלכם. תנסו לשלוח עוד שאלה ותיראו .... עכשיו ניסיתי להתנתק וזה ניתק אותי אבל ....עדין עם שאריות שם . בקיצור יקרות מי שיודע שהכתיבה בפורום תחשוף אותו במקומות שהוא לא רוצה - כמו שאודי כותב תמיד תשמרו על עצמכם - ותבדקו טוב שהתנתקתם באמת בסה"כ מסכימה סוריקטה שהמערכת מתחילה להתייצב .... ואני כאן אבל אחרת לא יודעת הניתוק הזה מהפורום מהמערכת בזמן שממש אבל ממש הייתי זקוקה עשה לי משהו ....כן סוג של טריקת דלת ... ומזכירה לעצמי שזה עניין של זמן ואודי כאן ...וזה מחזיר תחושת ייציבות ובטחון .... אז תנסו לעשות רישום מחודש ... לאט לאט מקווה שזה יביא אותנו למקומות טובים .
הי אביב, אכן נשארים מחוברים לפורום עד אשר יוזמים ניתוק (מצחיק השימוש במילים הטכניות הללו בפורום הזה...) גם קודם זה היה כך, אולי רק יותר גלוי. ואכן ישנם סימני נוכחות ועקבות. לכן, ודיברת של שמירה על עצמנו, אני, למשל, נכנסת לכאן רק דרך מכשירים ששייכים לי. ברור לי שלכל אחד יש חיים משלו. בוודאי. אך לאור תיאורך תהיתי מדוע בחרת לסכן את עצמך להרגשתך. עכשיו אני מבינה שאת שומרת וזה מצוין. שיבואו ימים טובים, שלך, סוריקטה