מצוננת

הי, אני קצת חולה. והיות שהשבוע האחרון עבר עליי בהצלת חיי גור חתולים שנתלש מאימו, נזרק וחולץ מרכב, אני קושרת את ההחלשות שלי לכך. ואולי אפשרתי לעצמי לשים גבול ולהיות חלשה, גם לתת למשהו לחדור פנימה, שזה סימן לא רע בכלל. הייתי חשופה להמוני ילדים חולים, משפחות חולות, בחדרים קטנים וסגורים, ואוטובוסים דחוסים סרדינים זמן ממושך, והנה - איני עמידה כזאת. והיות חולה מקרב קצת אל יצר המוות והדיכאון. אבל יש גם אושר שהוא. מהסיבות שהזכרתי למעלה. אתמול ראיתי כתבה עצובה על בחורה עם סיפור איום וכאב בלתי נישא, שהסתיים בפרידה מהחיים. בכוונה איני מביאה את הכתבה, היא מאד טריגרית כאן. אני תוהה אם ביקרה בפורום הזה. מי הייתה ואולי אפילו ראיתי אותה חולפת ברחוב. אני מהשורדים. אנחנו מהשורדים. שיהיה סופשבוע מנוחה מנוחה ושתייה אומר רופא הנפש שלי. והוא יודע. סוריקטה

להיות חשופים למחלות, לשמועות... להיות חשופים לבשורות שאולי הם טריגרים עבורינו לא תמיד פשוט... אנחנו עברנו את הכי קשה... בייה אנחנו לא נוותר אפילו שלפעמים מרגיש שאין לנו כוחות יותר..שבת שקטה ורגועה סוריקטה יקרה

ינשוף יקרה, כתבת מאד מרגש ונוגע. שלך, סוריקטה