ריח רע.........................................

שבוע טוב אודי וכלם, לפני שבוע בערך הרחתי ריח שאני שונאת, מאז מתעוררת בלילה..... עם ריח ובחילה וזה לא מפסיק...וקשה לי..... למשל, ריח פריחת החרוב.....שונאת את העץ הזה, את הריח שלו בסתיו.... אני גם שונאת את הריח של הפרי כשפותחים. שונאת ריח גויבות ופג'ויות...הם גם מזכירות לי רע...יש אנשים שכל כך אוהבים......אבל לי זה עושה רע.......ואני שאוהבת כל כך ריחות של אדמה,גשם ופריחות אבל לא כאלה :( אני נמנעת מלהריח ריחות אלו. אבל הרחתי וכבר שבוע זה מלווה אותי. ומחכה לפגישה אחרי שהחלטנו שיהיו 2 דברים חיוביים זה קשה ואחד שלילי רק אם אין ממש ברירה ואני מזהה את הצורך שלי בה עכשיו אבל.... מה עושים להשכיח ריח? קשה כל כך לפעמים להימנע..יש רעיון?

אביב יקרה מצטערת שכל כך קשה.. כמו שאת בוודאי יודעת הגוף זוכרת איך לא להריח? לא יודעת. אבל נראה לי כשמאפשרים מקום זה נהיה פחות.. כאשר מנסים להעלים אותו זה מתעצם.. אבל אני כמוך יודעת כמה קשה להרגיש ולהזכר.. שולחת לך כוחות ..אוהבת, ינשוף

סליחה

הי מיכלי. יודעת מוכר ומאוד מבינה יש ריח מסויים ואולי יותר שפשוט מזכירים לי ימים אחרים זוכרת תקופות שהייתי מתעוררת ומרגישה שדבק בי הריח .. סוג של פלאשבק מזעזע ..אתך מחבקת

הי מיכל, מן המוכר לי חוש הריח נעשה רגיש הרבה יותר במצבי חרדה. או, למשל, במצבים שקשה להפריד. קורה שהלומי קרב, למשל, סוחבים איתם ריחות מהמלחמה ואינם יכולים להשתחרר. אני חושבת שריחות יכולים להופיע גם בחלום. נדמה לי שזה היה בסקר של אודי. (נכון?) נראה לי שעובדים במקרה כזה על הפרדה, או הקטנת רמת החרדה המשוקללת. עבודה מאד לא פשוטה בטיפול. שלך, סוריקטה