לתת מקום לכאב שלי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/01/2017 | 07:42 | מאת: אביב 22

לבכות בלי דמעות לזכור בלי זכרונות להאמין בלי עובדות לדעת בלי לטעות לכאוב בלי להרגיש לפעול כי אין ברירה להיות או לחדול כאילו יש ברירה על סף התהום והכאב בילתי נסבל כמו רימון נטול נצרה ולא משחררת טיפה הכל בראש הקולות המלחמה הריחות המגע ה(ק)ול בראש בלב זעקה בגוף שריפה מילה אחת קטנה שלא מרפה זונה.. כתבתי אותה רוצה למחוק ובאומץ עם המון מאמץ משאירה נוכחת אולי משהו מהבושה שדבוקה בה ישתחרר המון המון כאב ...אודי איפשרתי בבקשה ...זקוקה למילים שאצליח להרגיש . אפשר חיבוק וירטואלי כזה שלא יפחיד ובכל זאת ישמור ויגן (לא מאמינה שכתבתי את זה אבל משאירה ,גאה ומבוהלת מעצמי שמאפשרת לעוד חלקים שלי להיות .. )

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2017 | 17:34 | מאת: ינשוף

אביב יקרה מזדהה עם כל מה שכתבת כתבת כל כך נוגע !! מרגישים את הכאב העצום.. איתך חברה יקרה! ינשוף

27/01/2017 | 05:28 | מאת: אביב 22

תודה יקרה ..תודה שאת בחיי אוהבת 🙅🙅🙅

הי אביב, זה בסדר, ואת בסדר. שולח לך חיבוק, מהסוג הנכון. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית