תחושת נטישה לאחר טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שנים בטיפול.. שנים של תחושת נטישה במיוחד לאחר טיפול מנסה להרגיע ולהרגע ורק רוצים שהמטפלת תרגיע וגם זה לא תמיד עוזר פתקים ממנה, חפצי מעבר, סמסיים .. אני יודעת שאין קוסמות ושזה תהליך שצריך ללמוד לסמוך.. מייד ביציאה מהטיפול שוכחים אותה..כאילו שהיא אף פעם לא הייתה.. גם בטיפול קשה להרגיש בגוף שהיא נמצאת אולי בגלל שאני לא נמצאת המון מצוקה ..
אתך יקרה להזכיר לך שאת לא לבד כולנו איתך עם כולך מאוד מאוד מבינה את הקושי חיבוק ענק🙅🙅😸😸🙅🙅
תודה אביב יקרה על ה"ביחד"💗
מוכרת התחושה אחרי טיפול...בזמן האחרון קורה לי שאחרי הטיפול זה רק מציף יותר וזה קשה. ובכל זאת אם נלמד לסמוך אולי נרגיש יותר אהובות ומוגנות?
מצטערת מיכ יקרה שמוכר לך ההרגשה איתך, ינשוף
הי ינשוף, את יודעת, אני יכולה לשבת מול המטפל, כשהוא פיזית שם, ובפנים אצלי - הוא אדיש לקיומי. רמות הזעם שהמסכן חוטף. התפרעות פנימית. שחזור אמא. אצלנו אין חפצי מעבר וסמסים. קשה ביותר, אכן. נורא. באסה לאללה. אבל יפה שלזמן קצוב את כן מצליחה להחזיק בפנים דמות תומכת טובה. יש בסיס. סוריקטה
סוריקיטה יקרה מצטערת שגם לך קשה.. בטיפול אני גם לא מרגישה שהמטפלת באמת קיימת... אני הרבה אומרת לה"את אמיתית" כי אני לא מרגישה את נוכחותה( למרות הסמסים והשאר)
הי ינשוף, זה מאוד קשה כשאין תחושה של רצף וזיכרון שנשאר גם כשהדם שמולינו אינו אתנו. זה כמו ליפול כל פעם מהידיים של מי שמחזיק. אודי
כן אודי כך זה מרגיש.. ליפול כל פעם מהידיים שמחזיקות בלי להספיק להרגיש בטוחים. תודה שאתה מבין