אקרוסטיכון .....(טריגר )
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בוחשת , כואבת הנשמה ועוצרת הנשימה שקרים ממציא לבבה ודוחק ומכחיש את האמת המרה .... אבד כוחה שם , מבקשת נפשה ..מנוחה האם תצליח להשתחרר מאחיותיה למסע ... אשמה אשמה צועק מוחה בושה , כל כך הרבה בושה זוכר גופה אות קין על מצחה שקט ,לשקט מתפללת נפשה .. אנא אלי כמה רגעי מנוחה לחיות עם הפגיעה עם האשמה והבושה ... זה למות כל יום מחדש עוד טיפה .... ולא לטעות אני לא מוותרת ומנסה לשחרר קצת כאב ..למרות הבושה והאשמה בנות לוויה למסע ... אלוהים זה כל כך קשה להשתחרר מזה , משנים של פגיעה ולימוד אכזר ...משנים של שיחזור וטמטום ...ושוב נאחזת בשנים של שיחזור ולא בשנים של פגיעה כי הרבה יותר קל להמשיך לכעוס להאשים ולהתבייש בי ...מאשר בו ... סליחה שמניחה כאן כזאת פצצה ....
אמר היום עו"ד של בוכריס "עכשיו הוא יוכל להמשיך בחיו" מסכן .....ליבי ליבי עליו ..
כמה סבל :( ..מתיש, איתך יקרה.
הי אביב, עם מעט חמלה והרבה קבלה - ייתכן ויהיה קל יותר לשאת את ההאשמה והבושה, ואז הן פחות ייענו... אני מקווה. אודי
אביב יקרה אשמה ובושה שדבוקים עלינו ולא משתחררים.. לכעוס על אבא זה להסכים שהוא פגע... זה להסכים שהוא לא היה האבא שחשבנו שהוא היה קשה לכעוס... אני גם לא יכולה כרגע כמו שאודי כתב מגיע לנו הכי חמלה לעצמינו... איתך, אוהבת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
