..??
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אבא שלי נפטר. פתאום. ללא הכנה. דום לב. ישבתי שבעה. מפוזרת. לא מבינה. פתאום עשו לו החייאה. הדופק חזר. שכב פתאום מונשם ומורדם בבית חולים. לאט לאט במשך כמה שעות לחץ הדם ירד וירד למרות כל התרופות שקיבל באינפוזיה. ואז ראינו על המסך לחץ דם 17/14 והדופק 0 המשכתי להסתכל עליו ולאט לאט נהיה צהוב ואמרו לנו לצאת. משונה. אני שואלת את עצמי אולי הוא מנסה לנשום והאדמה חונקת אותו. ואולי המכשירים טעו. ואולי קר לו שם ואולי ירד עליו גשם והוא נרטב העולם משונה הכל משונה
במבי יקרה מה אפשר לאומר? עולות כל כך הרבה רגשות וכולם ליגיטימיים.. לוקח זמן לעכל.. בטוחה שגם מערער.. כאן יחד איתך .. מאחלת לך שלא תדעי יותר צער
שולחת חיבוק ענק ...והמון המון כוחות
אוי, במבי. מצטערת. ליבי איתך.
במבי יקרה! אין הרבה מה לומר...בודאי שהרגשות עכשיו עוצמתיים. מאמינה שעם הזמן יתמתן...איתך באבלך. חיבוק מתאים...מיכל
במבי יקרה, משתתפת בצערך. איתך, בעולם המשונה הזה. שירה
אוי במבי... ללא מילים... איתך, סוריקטה
במבי יקרה... נהוג להגיד:"מין השמיים תנחמו"... מבינה אותך...הפגישה עם המוות כל כך מבלבלת ומסעירה אותנו תמיד... כל כך מפחיד המעבר הזה של מישהו שמוכר לנו אל מעבר הגבול לעולמות שאיננו יכולים להבין...ופתאום הקשר נהיה מורכב עוד יותר ממה שכבר היה קודם...זה לוקח זמן להירגע ולחזור לעצמינו מתוך בלבול התהומי הזה... אם מתאים לך שולחת לך חיבוק ים
במבי יקרה יודעת שהגבתי לך כבר אתמול . יושבת לידייך בשקט אם זה מתאים לך . איתך בכאב וברגשות שעולים שולחת המון כוחות
במבי יקרה . יודעת שהגבתי כבר אתמול .. יושבת לידייך בשקט אם נכון לך איתך בכאב וברגשות שעולים שולחת המון כוחות
במבי יקרה הגבתי לך כבר אתמול ולא נקלט .. אתך , בשקט יושבת לידך עם כל הרגשות שעולים וצפים שולחת כוחות ומזכירה לך שכולנו כאן יחד אתך
תודה לכן על המילים . מנסה להרגיש משהו אבל אין בי שום רגש. מתפקדת כמו רובוט ועסוקה באופנים שונים של עזרה לאימא שלי כדי שתישאר עד כמה שפחות לבד.