התנהגות עם פסיכופטית במקום עבודה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/02/2017 | 01:08 | מאת: NOT_FOUND

שלום רב, כפי הנראה שאני עובדת (צמוד) עם פסיכופטית במקום העבודה שלי, והיא בעצמה אשת טיפול שטיפלה בפסיכופטים שנים רבות והגיע לעמדות מפתח. השאלה שלי מהן ההמלצות כיצד עליי לנהוג? האם לא לספר שום דבר אישי על עצמי? להיות קורקטית בלבד (עד כמה שניתן)? חייכנית? היא מביטה בי במבטים חודרים, האם להשיב לה באותם מבטים? האם לנסות לאסוף 'ראיות' על אי אמירת האמת (המאוד מתוחכמת) על מנת להעביר את המידע לבוס בהמשך? האם לנסות להתרחק ממנה עד כמה שניתן גם במחיר שהיא תבחין בכך? אודה על עצותיך. נדמה שהבוס בעבודה לא מבין את מי הוא מעסיק.

לקריאה נוספת והעמקה
22/02/2017 | 18:49 | מאת: אביב 22

הי לך , חייבת להגיב לך ,מודה ההודעה שלך גורמת לי לכאב לעצב . מנסה להתחבר לפחד שלך לחשש מפני אותה אשת מקצוע קולגה ...לא שמעתי ולו מילה אחת רעה עלייה. האם פגעה בך ,העליבה הזיקה ...האם עשתה משהו רע לאחד מהמטופלים .. כל עוונה על פני האדמה הוא שהיא בשם קצת יותר עדין ממה שכינית אותה נפגעת בנפשה. ונניח שכן אז מה ??? מה הבעיה מול זה ??? האם לחולה סוכרת אסור לעבוד בקונדיטוריה ... היום ואודי תקן אותי עם אני טועה פרט לסכיזופרניה כל השאר הם בגדר הפרעות תסמונות ולא מחלות . מכירה אישית המון עוסים פסיכולוגים פסיכאטרים מטפלים שהם "נפגעי נפש" ...והם עושים עבודה נפלאה . יותר מזה היום כל מוסד או מקום שעובד עם בריאות הנפש חייב להחזיק אחוז מסויים של עובדים שהם מתוך המערכת זה נקרא צנשי"ם צרכנים נותני שרות ... גם אני יכולה להחשב לנפגעת נפש במקרה מכוון ואנני מטופלת בכדורים או בליווי פסיכאטרי לא מוכרת בשום מקום...תתפלאי אין לי קרן על הראש וכמו שאנני מחוייבת להודיע לאיש על הסוכר או צרבת אנני מחוייבת ליידע איש שאני עם הפרעה דיסוציאטיבית. תפקידי בהחלט נחשב טיפולי אני מלווה אנשים בדרכים אלו ואחרות ולא הם לא יודעים על הקשיים שלי ...מולם אני אשת מקצוע זו שבאה ונותנת להם כוח ותקווה גם שאין לי מזה לעצמי. אני נחשבת לאשת מקצוע מדהימה ,מכילה רגישה שיודעת לראות שני צעדים קדימה .. אנשים שליוויתי התרוממו ומצליחים להיות לבד ללא עזרה מה שמוכיח שהייתי שם לצידם כשעשו תהליך משמעותי עם עצמם (מקווה עד מאוד שגם עזרתי להם ) . ועדין כדי להיות מקצועית יותר המדריכה שלי יודעת על הקשיים שלי שיתפתי אותה כדי שהתפתח יותר.. ואני נפגעת בנפשי.. אז יקרה השאלה הנשאלת היא לא מה את צריכה לעשות מולה כי אם מה את צריכה לעשות עם עצמך ,מול הפחדים ,העמדות והדעות הקדומות שאני מניחה שחוסמים אותך מלראות את אותה אישה באור אחר. הכי אשמח שתישארי כאן ..רובנו כאן מטפלות באנשים ילדים נוער בדרך זו או אחרת . וכולנו כאן פוסט טראומטיות שזה נפגע נפש ...ואנחנו כולנו די מדהימות. אולי תיראי שזה לא כזה נורא....

שלום לך, איני יודע מה מקור האבחנה שהשתמשת בה, ונראה לי לא אחראי להמליץ בפורום כיצד לנהוג במקרה שכזה. כדאי להתייעץ עם מישהו שמכיר את סביבת העבודה שלך, ויכול להמליץ כיצד לפעול. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית