אנקה...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אנקת יום הולדת...כמה אירוני שזהו היום הראשון של האביב. נכון?אכלתי המון "חגגתי"...ציניות על חשבוני. סיפור חיי...האם יהיה נורא אם לא אבכה או אתאבל על האחראים לבואי לעולם? מדוע זה כך? כמה רע.אוף.
מיכל... מזל טוב ! לגבי אבל על אבדן הורים... וואוו... ח'תכת בלגן... קראתי את הודעתך ההיא שהגבת לי ותהית אם תתאבלי כשאביך ... לא הגבתי כי לא ידעתי מה להגיב.. כן יכולה לשתף אותך ולומר לך שעבורי זה בלגן נוראי.. סוריקטה, אם את קוראת אז רוצה לומר גם לך שכפי שרופא הנפש שלך אמר לך גם אני יודעת שכשהיחסים מורכבים ולא פשוטים אז גם היכולת להתאבל וכו' לא קל בכלל.. אמא צביה עושה עבודת חריש ,ממש מזיעה בכדי להוציא ממני פירורי זכרונות .. משהו.. מפירור קטן היא עושה משהו ענק ..אני מאמינה שהיא עושה את זה בכדי לייצר עבורי איזו משמעות/ זכרון/ משהו שאוכל להחזיק בלב .. בקיצור בלגן...
הי מיכל, אאחל בכל זאת מזל טוב. באמת. ואוסיף את השערתי הנוספת, לזו שכתבתי בעבר, שייתכן שאת ממלאת עצמך בהגזמה באוכל קונקרטי, אולי כדי להרגיש כאב פיזי, שיאפיל על רגשות שבלב. גם אני כועסת על שני אלו שיצרו אותי. ובואי נגיד, שנראה לי שקודם כל אני צריכה להבין ששני אלו היו שם לפניי, ולי לא היה חלק בזה. ביצירה שלי. וגם שהיה בינהם קשר. לרבות מיני. הבנה לא פשוטה עבורי. שלך, סוריקטה
הי מיכל, רע יש בשפע. הייתי מציע לחשוב, בעיקר סביב יום הולדת - על דבר אחד טוב. אבל באמת לחשוב אותו. אודי