דרך.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/03/2017 | 17:00 | מאת: אביב 22

אודי וכל מי שמעוניין בשיח .. לטיפול הקודם הגעתי אשה שלמה שחשבו שהיא מוזרה ומתנהגת לפעמים כמו לא גדלה או לא לקחה רטלין או לא כמצופה .. לפעמים מרחפת לפעמים ילדה לא מתבגרת . אט אט המטפלת הבינה (אני חשדתי לפני )שאני די מתפצלת ואז הגיע האבחון שלכ הפתיע אותי ...הקודמת הייתה מאוד דומה לך בהסתכלות עלי כעל שלם ,מה שגרם להרבה קשיים והרבה תיסכולים וחוסר הבנה של רמות הניתוק. לפעמים כי יצאתי מנקודת הנחה שהיא מבינה מה קורה לי בפנים חשבתי לעצמי מה היא עושה לי בכוונה היא לא מבינה מה היא עושה לי ??? בסוף כמו שאנחנו יודעים זה סיים את הטיפול. המטפלת הנוכחית מתייחסת לכל חלק בנפרד דבר שנותן שקט בפנים ומצד אחד נותן לי לגיטימציה להתחיל להתקרב אליהם ולהתייחס אליהם ומצד שני אולי גם נותן לגיטימציה לפיצול הזה ... הקושי "שלהם " מול הכתיבה על התוכנית . גרם לי להלם פתאום לראשונה הבנתי שחלק ממני מרגיש דברים באמת לא בהצגה של תשומת לב שאני בחלק אחר לא מרגישה . עכשיו אבא שלי מת וזה ברור לי שהוא לא יקום אבל לחלק ממני הוא חי וקשה לי לתת לתחושה הזו מקום רציני ולא להדוף כי זה מטומטם ולא הגיוני ... אודי הם מחברים בן הדרכים ...מבולבל לי ולא יודעת איך נכון לנהוג ..כשמתייחסת אליהם יש שקט פנימי כשלא יש מלחמה ...אז מה בשביל השקט לקבל דברים לא הגיונים חלפחד מדברים שאין להם יסוד בחיי היום ....

לקריאה נוספת והעמקה
30/03/2017 | 15:42 | מאת: ינשוף

אני ממש מבלבלת לגבי מה הדרך הנכונה לטפל.... בנתיים סומכת על המטפלת... מקווה שאני עושה מה שנכון... אוהבת ואיתך

הי אביב, אני כמעט תמיד בעד צמצום הניתוק ויצירת חיבור היכן שאפשר. קל מאוד 'ליפול' לדיסוציאציה, הרבה יותר קשה להישאר מקשיבים לקולות השדונים של תזמורת שיוצרים לפעמים הרמוניה ולפעמים דיסהרמוניה. אודי

31/03/2017 | 11:37 | מאת: אביב 22

ומעניין מה פרוייד היה אומר על זה ..לי יצא במקום איך מחברים בנהם (בן הדרכים) להם מחברים בנהם .. ולך אודי יצא קולות "שדונים" מניחה שבמקום שונים 😀😁😁

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית