כדי לא להחמיץ
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, הי אנשים, עמכם הסליחה, נראה לי שאיני מסוגלת כל כך לאחל חג שמח. גם במציאות. יצאתי אולי לא בסדר, אבל זו אינה האמת שלי להוציא משפט כזה, אפילו בכאילו. נכון לרגעים אלו. ובכל זאת, איני רוצה לפספס. השערים יסגרו כאן (וכן, מניחה שגם יפתחו מחדש), ומרגיש לי שהעיתוי חשוב. הייתי רוצה לאתגר אותך, אודי, ולבקש מילים נוגעות עמוקות מחברות. לא עליהן יפול ויקום, ואני מחפשת אותן. חיבוק (הנה מילה שמתאימה למשאלה...) סוריקטה
הי סוריקטה, מתאים לפסח, לא להחמיץ ;-) גם לצאת לא בסדר... נראה לי סוריקטה יקרה, שבדרכך את מחוברת מאוד, וגם אם את מרגישה חסרת כוחות כרגע - יש חוטים עבים ויציבים שמחזיקים אותך קשובה ומגיבה, גם כשנראה לך שלא. מנפלאות הלא מודע. ואני רואה ברכה ביכולת שלך להשען מעט, לבקש לנוח, לבקש חיבוק, לבקש חיבור. חיבוק, אודי
וואו, אודי, הברקות מרגשות כל כך, שבאמת נגעו ללבי. וזה יופי, מילים שלך. ממך. משהו שיש לך ולי לא היה. כל כך המון תודה, שלך, סוריקטה (כן, אני מחוברת)