יום הזכרון -טריגר.

יום הזכרון השנה תפס אותי במקום אחר .. לא ממש ברור לי עצמי הרבה כעס מבעבע בתוכי אולי כי נגענו בטיפול בכעס מול אמא. חושבת שזה קשור ליכולת לכעוס עלייה ....האם מותר לי בכלל , הרי היא כל כך מסכנה ...כולם מסכנים ואני מה איתי איפה אני ... הצפירה אתמול שלחה אותי לבולמוס מטורף 5 דקות של טרוף .... כועסת על השכול כועסת על מה שהוא מנע ממני כועסת שלא ראו אותי בכלל.. ואיפה איפה היום לנפגעות תקיפה מינית ..זה יותר גרוע מפעולות איבה ..זה היה בתוך הבית ממי שאוהב לא מכאילו אוייב .. ולמה למה אנחנו לעולם לא נוכל להרים את הראש ולהגיד אני נכה מפגיעה מינית ...אני נפגעתי לאורך שנים בקרבות שלא יכולתי עליהם ... אני מתתי עוד פעם ועוד פעם .. ובסוף יצאתי נכה אשמה ואכולת בושה ... למה לי אין יום של גיבורה ....אולי ביום שאנחנו נפנים איזה גיבורות אנחנו נוכל גם לשדר את זה החוצה .. אולי זה יקרה ביום שאני יאפשר לעצמי להאמין לסיפור הזוועות שיוצא מפי ...משאירה את זה כאן יותר כתזכורת לעצמי .. תהליך . שיהיו ימים קלים ,אוהבת אותכם