מהו חופש אמיתי???????????????????? הרהורי חופש...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מקווה אודי שהיה מהנה ומועיל :). לכל אחד חופש אומר משהו..חופש מעבודה? אך האם זה באמת חופש? לא בטוח, עדיין יש מחויבויות של בית, משפחה, ילדים וכו'. לקראת החופש הגדול, הרהורי חופש... כל אחד זקוק למנוחה, לנקות את הראש מרעשים וכו' האם בתוך החופש יש גבולות? בוודאי שיש, אי אפשר לא לעשות כלום. אבל בא לי!!! הנה הילדה שבי,החולמת על מרחבים פתוחים, פשוט להסתכל מבעד לחלון על נוף מרהיב! לא להתחשבן, מה עשיתי, מה צריך לעשות?, מי אכל? מי שתה? למי יש שיעורים? מתי המסיבה? לאן להסיע? כמה כסף אתה צריך? לנקות את הבית, כביסות, בישולים ועוד....רשימה ארוכה!! רוצה לנסוע הכי רחוק שאפשר אבל לא מבעלי, יחד אתו!!!!! חופש מבחינתי זה להיות במקום הכי רגוע ושליו, מקום ירוק באוויר הפתוח, מים זורמים בנחלים, הרים מושלגים ברקע...אז , זה לא בשמיים! מי יודע מה יהיה מחר? רוצה לחיות!!!!! להיות!!!!!! בלי לבכות יותר כמה רע לי, אכלו לי שתו לי. מה שהיה בעבר נגמר, מספיק השפיע על ההווה שלי, זהו :( יש לי עכבות וזה מעצבן כבר.... כתבתי לה שבמפגש שלנו, רוצה פשוט "להיות אני" בלי עכבות, לשכב על הספה, להיות ילדה קטנה ולנוח.....היא כתבה "יופי, תני לעצמך". האמנם? האמנם זה טוב????הלוואי שכבר אתן לעצמי חופש בחדר, חופש אמיתי בלי לפחד או להתבייש...עכשיו כשיש רצף ואני מאמינה שתשאר רוצה להרגיש את החופש להיות נזקקת, חופש לתת לה ל"חבק", "לעטוף" להקשיב למילים שנאמרות ואלו שלא נאמרות. כזה חופש, חופש פעולה בחדר......מותר גם? לא לשבת על כיסא מולה ככה כל פגישה? לקום?, לטייל בחדר, לשכב? אוףףףףףף רוצה להיות ילדה במנוחה, לתת לעצמי חופש ומנוחה! די, להפסיק עם הביקורת האין סופית שלי על עצמי!!!! לשחרר אותי מעכבות...הלוואי שאצליח. שיהיה בסדר לשחרר.... ולכלם שאלה: מהו חופש בשבילכם? השאלה גם לך אודי, אפשר? אני כבר יודעת שאת המדבר אתה אוהב ובלי מכשירי נייד למיניהם ...מה עוד? מהו חופש אמיתי עבורך?
הי מיכל, שאלה טובה מאוד. אני חושב שחופש אמיתי זו ההרגשה שאני יכול להחליט ולבחור. חופש אמתי הוא גם מאוד מפחיד, אגב, בדיוק בגלל זה. אודי
הי מיכל, שני דברים עולים לי לראש - אחד, כמו פעמים רבות, חשבתי על המושג 'מרחב מעבר'. עד כמה מותר ו'מי' פתאום יגביל. השני - באחת מפגישות העבר שלנו, למיטב זכרוני, אמר המטפל שחופש קשור (גם) לעשיית הדברים הקבועים היומיומיים, לפרק זמן מסוים, במקום אחר שאינו הבית (ועכשיו אפשר לשאול גם מה זה בית). חוששני, שאני אפילו עוד לא במקום של לדמיין את זה. אודי אמר חרדות. אוסיף - עכבות. ואישהו המחשבות מובילות גם למושג הכה מורכב, בעיניי - אני. סוריקטה